Page 61 - 4422
P. 61

‫מי‬

‫תהיתי אם כדאי להתקשר לסטייסי ולדבר בשפת הסתרים‪.‬‬
                      ‫איך זה הלך? משהו עם סיכות? סרטים?‬
                                               ‫"קלודיה?"‬

                    ‫קפצתי בבהלה‪ ,‬ונינה שאלה‪" ,‬מי זה?"‬
‫"טעות במספר‪ ",‬אמרתי‪ .‬סגרתי את הטלפון‪ ,‬הנחתי אותה‬
‫מידיי והושטתי לה את כוס החלב‪" .‬לכי לראות טלוויזיה‪",‬‬

                                                      ‫אמרתי‪.‬‬
                                              ‫"אי אפשר‪".‬‬

                                                  ‫"למה?"‬
‫"התוכנית נגמרה‪ .‬אני צריכה ללכת לישון‪ ".‬לנינה היה שפם‬

                                                       ‫מחלב‪.‬‬
                                         ‫"כל כך מוקדם?"‬
                          ‫"אחרי התוכנית הולכים לישון‪".‬‬
‫ידעתי שזאת שעת השינה שלה‪ ,‬אבל חשבתי שלא יקרה‬
‫כלום אם היא תישאר ערה עוד קצת‪" .‬יש לי הפתעה‪ ",‬אמרתי‬
 ‫בהתרגשות מאולצת‪" .‬אני מרשה לך ללכת לישון בשמונה‪".‬‬
               ‫"אבל אבא ואימא לא מרשים לי‪ .‬זה החוק‪".‬‬
‫מה ניסיתי לעשות בדיוק? לשכנע ילדה בת שלוש שתארח‬
                      ‫לי לחברה? "טוב‪ ,‬בואי נעלה‪ ",‬נכנעתי‪.‬‬
‫נינה נתנה לי את הכוס הריקה‪ .‬הנחתי אותה בכיור ועלינו‬
‫במדרגות‪ .‬הדלקתי את כל האורות שהצלחתי למצוא‪ ,‬ושאלתי‬
                  ‫את עצמי איזה תכשיטים יש לגברת מרשל‪.‬‬
‫אחרי שנינה נרדמה‪ ,‬הלכתי בשקט לחדר של אלינור כדי‬

‫‪61‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66