Page 147 - V2

‫אמונה‬
‫מחוסרי אמנה לא לומדים מחמת עניות‬
‫שני יצרין‪ ,‬האחד‪ ...‬והב' נקרא תנין השוחה בים סביב התלמידי חכמים‪ ,‬שהילוכן‬
‫בים התלמוד ובמעייני החכמה‪ ,‬לבטלן מעסק התורה‪ ...‬ולפי שפיתוי היצר מצד חסרון‬
‫מזונות‪ ...‬לכן אמר 'לבני עורב אשר יקראו' למי שנעשה אכזרי כעורב הקדוש ברוך הוא‬
‫נותן להם לחם‪ ...‬והוא מליצה על תלמיד חכם שנעשה אכזרי על בניו ועוסק בתורה יום‬
‫ולילה‪ ...‬מה עושה לו הקב"ה מזמן לו אדם להחזיקו כיששכר וזבולון‪...‬‬
‫וכוונת מאמר זה על מחוסרי אמנה שאין יכולין ללמוד מחמת עניות‪ ...‬כמו שאמרו‬
‫[סוטה מ"ח‪ ,‬ב'] אמר רבי אלעזר מאי דכתיב 'כי מי בז ליום קטנות'‪ ,‬מי גרם לצדיקים‬
‫שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא‪ ,‬קטנות שהיה בהן‪ ,‬שלא האמינו בקדוש ברוך הוא‪.‬‬

‫[בי' אגדות דרבב"ח ד"ה אתא תנינא]‬

‫הקב"ה זן כל אחד לפי מעשיו‬
‫'המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו' וגו'‪ ,‬שרואים תמיד היאך זן כל אחד ואחד לפי מעשיו‬

‫מידה במידה כמידתו‪.‬‬

‫[בי' אגדות דרבב"ח בהתחלה]‬

‫שלושה דברים מביאים לידי אמונה‬
‫שלושה דברים אלו מביאים לידי אמונה‪ ,‬על ידי ראיה‪ ,‬או על ידי שמיעה‪ ,‬או על ידי‬
‫בינת לבו מעצמו‪ .‬ונגד ראיה אמר 'אשר ראו עיניך' וגו'‪' .‬בינו שנות דור ודור' בבינת‬

‫לבך‪' .‬שאל אביך' וגו'‪ ,‬הם המקובלות ומפורסמות‪...‬‬

‫[דברים פרק ל"ב פסוק ז']‬

‫לא סרים מאמונתם‬
‫'כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות'‪ .‬דימה אותה לשושנה‪ ,‬כי שאר הפירות‬

‫‪147‬‬