Page 183 - 6222
P. 183
האישה האחרת |183
סרגיי לתוך האספסוף ,אבל הם לא הגיעו לידי כך .מבט אחד בגורל
שציפה לו ,והרוסי התחנן — כן ,התחנן — שיחזירו אותו לישראל.
כך או כך ,הקולונל סרגיי מורוסוב היה אדם אחר כשחזר לחדר
החקירות .תחילה התנצל על העקשנות שגילה לפני כן ,ואז אמר שהוא
מוכן ומזומן להגיש למשרד כל סיוע אפשרי בתמורה למקלט והסדר
כספי סביר .אבל הוא ציין שישראל אינה ההעדפה הראשונה שלו
למגורי קבע .הוא לא אנטישמי ,לידיעתם ,אבל יש לו דעות חריפות
לגבי המזרח התיכון והסבל הפלסטיני ,והוא אינו רוצה לגור בקרב
אנשים שמבחינתו הם קולוניאלים עריצים.
"תן לנו כמה חודשים ",אמר גבריאל" .אם עדיין תרגיש ככה ,אצור
קשר עם אחד החברים שלנו".
"לא ידעתי שיש לכם חברים".
"אחד או שניים ",אמר גבריאל.
בשלב זה לקחו אותו לאחת הבקתות והניחו לו לישון .השעה הייתה
כמעט עשר בלילה כשהוא התעורר סוף־סוף .הוא קיבל בגדים להחלפה
— בגדים נורמליים ,לא טרנינג — והגישו לו בורשט חם ועוף בנוסח
קייב לארוחת ערב .בחצות ,לאחר המנוחה והאוכל ,הוא הוחזר לחדר
החקירות ,שם חיכה לו גבריאל עם פנקס פתוח לפניו.
"מה שמך?" שאל.
"סרגיי מורוסוב".
"לא ֵשם העבודה שלך ",אמר גבריאל" .השם האמיתי שלך".
"עבר כל כך הרבה זמן ,אני לא בטוח שאני זוכר".
"תנסה ",אמר גבריאל" .יש לנו את כל הזמן שבעולם".
מה שלא היה נכון; הם היו במירוץ נגד הזמן .היו להם שלושה או
ארבעה ימים למצוא את החפרפרת ,חשב גבריאל .שבוע לכל היותר.
