Page 196 - 6222
P. 196
196דניאל סילבה|
"אף איש שטח מה־ SVRלא יעביר לעולם כונן נייד לא נעול ולא
מוצפן מעבר לגבולות בינלאומיים .הם תמיד בודקים כדי לוודא".
"ומה אם הוא לא היה חוזר למוסקבה?" שאל גבריאל" .מה אם הוא
היה הולך ישר אלינו?"
"זאת הייתה השליחות היחידה שבה הוא היה במעקב .אם הוא היה
משנה כיוון לצד השני ,הוא היה נשלח בחזרה למוסקבה בארגז".
אבל לא היה צורך בכך ,המשיך סרגיי מורוסוב ,מפני שהבוגד קירוב
חזר למוסקבה מרצונו .ואז עמדה בפניו דילמה קשה .המסמכים שראה
היו מסוכנים מכדי שיוכל לחלוק אותם עם מפעיליו הישראלים .אם
מטה מוסקבה יגלה אי־פעם שהם תעו בדרך ,החשד ייפול מיד על
קירוב .לפיכך ,עריקה הייתה האופציה היחידה שלו.
שאר תוכנית הקונספירציה של סשה התנהלה בדיוק לפי התכנון.
הבוגד קירוב נסע לבודפשט ואז לווינה ,שם חיכה לו בדירת מסתור
גבריאל אלון ,ראש המודיעין הישראלי ואויבה המושבע של הפדרציה
הרוסית .גם מתנקש חיכה לו שם ,מהמתנקשים המשובחים ביותר של
מטה מוסקבה .מותו של המתנקש ברחוב ברונר היה האקורד הצורם
היחיד במאורעות אותו הלילה .למ ֵעט זה המבצע התנהל בהרמוניה
מושלמת .הבוגד קירוב קיבל מוות משפיל בדיוק כפי שהגיע לו .והאויב
אלון היה צפוי לפתוח בקרוב חקירה ,שאותה תנווט בכל שלב ידו הבלתי
נראית של סשה ,והיא תצביע על אליסטר יוז בתור החפרפרת של מטה
מוסקבה בתוך המודיעין הבריטי.
"איך ידעת שהתבייתנו עליו?" שאל גבריאל.
"ראינו את אלי לבון ואת החבר שלך כריסטופר קלר עוברים לדירת
תצפית ברחוב ּבאריך .ואנשי המעקב שלנו ראו את אנשי המעקב שלכם
עוקבים אחרי אליסטר ברחבי וינה .על פי הוראה מסשה ,צימצמנו את
הצוותים שלנו למינימום ההכרחי כדי למזער את סכנת החשיפה".
"אבל לא בברן ",אמר גבריאל" .את הגבר והאישה ששלחתם
לשוויצרהוף אי־אפשר היה לפספס .וגם לא את דימיטרי סוקולוב".
"חניך של סשה".
"אני מניח שסשה בחר את דימיטרי בכוונה כדי שלא יהיה שום
בלבול".
"הוא עושה חתיכת רושם בחוג המסיבות של ז'נבה".
