Page 192 - 6222
P. 192
192דניאל סילבה|
"פרטים ,בבקשה ",אמר גבריאל.
"היו לנו שתי דירות ברחוב ָּבאריך ,אחת מכל צד של הרחוב.
בתוך הדירה שלו היו מכשירי מעקב מקיר לקיר ,והשתלטנו על
רשת האינטרנט האלחוטי שלו .בכל יום נתון היו לרשותנו עשרים
או שלושים אומני מדרכה .הבאנו אותם במעבורת הדנובה מבודפשט
במסווה של תיירים ליום .כשאליסטר אכל ארוחת צהריים עם שגריר
או עמית מהמודיעין ,היינו בשולחן לידו .וכשעצר לקפה או לדרינק,
עצרנו גם אנחנו לקפה או לדרינק .והיו גם הבחורות שהוא לקח אליו
הביתה לדירה".
"הן היו משלכם?"
"כמה מהן ",הודה סרגיי מורוסוב.
"מה עם הנסיעות לברן?"
"עיר אחרת ,אותו סיפור .טסנו עם יוז על אותו מטוס ,התארחנו
עם יוז בשוויצרהוף ,והלכנו איתו לפגישות בקליניקה במינכנבוכזיי.
נסיעה של עשר דקות במונית .אליסטר אף פעם לא לקח מונית מהמלון
אלא רק מתחנת מוניות ,ואף פעם לא מאותה תחנה פעמיים ברציפות.
וכשחזר לברן אחרי הפגישה ,הוא ירד מהמונית במקום אחר ,לא בכניסה
למלון".
"הוא לא רצה שצוות העובדים ידע לאן הוא הולך?"
"הוא לא רצה שאף אחד ידע".
"ומה לגבי הזמן שהוא לא היה בקליניקה?"
"אז הוא עשה את הטעות ",השיב סרגיי מורוסוב" .החבר שלנו
אליסטר היה די צפוי".
"באיזה מובן?"
"יש רק טיסה אחת ביום מווינה לברן ,טיסת סקיי־וורק בשעה
שתיים .להוציא מקרים נדירים שבהם הטיסה התעכבה ,אליסטר תמיד
הגיע למלון בשעה ארבע לכל המאוחר".
"כך שנשארו לו יותר משעה וחצי עד הפגישה".
"בדיוק .והוא תמיד העביר את הזמן באותו אופן".
"תה מנחה בטרקלין הבר".
"אותו שולחן ,אותה שעה ,בכל יום שישי אחרון בחודש".
מלבד חודש דצמבר ,אמר סרגיי מורוסוב .אליסטר בילה את החגים
