Page 189 - 6222
P. 189
האישה האחרת |189
"יש לי דמיון מצוין".
"ככה שמעתי".
יאסנבו ,המשיך מורוסוב ,היא עולם בפני עצמו ,עולם של פריווילגיה
וכוח מוקף קילומטרים של תיל דוקרני ,מלא שומרים שמפטרלים בו כל
שעות היממה עם כלבי תקיפה אכזריים .הבניין המרכזי בנוי בצורת
צלב ענקי .כקילומטר וחצי מערבה ממנו ,ביער עבות ,חבויה מושבה
של עשרים דאצ'ות השמורות לסוכנים בכירים .אחת הדאצ'ות עומדת
בבידוד־מה ונושאת שלט קטן עם הכיתוב ועדת מחקר ְּפנים־ ַּבלטית
— תואר מגוחך ,אפילו בסטנדרטים של ה־ .SVRלדאצ'ה הזאת נלקח
סרגיי מורוסוב תחת ליווי חמוש .בפנים ,מוקף אלפי ספרים וערימות
מסמכים ישנים מכוסי אבק — כולל כמה שנשאו את חותמת הנקו"ד,
הארגון שקדם לקג"ב — חיכה לו מישהו.
"תאר אותו ,בבקשה".
"זוכה תחרות הכפילים של ולדימיר לנין".
"גיל?"
"מבוגר מספיק לזכור את סטלין ולפחד ממנו".
"שם?"
"בוא נקרא לו סשה".
"סשה מה?"
"סשה זה־לא־חשוב .סשה הוא רוח רפאים .סשה הוא מצב נפשי".
"פגשת את המצב הנפשי הזה לפני כן?"
לא ,אמר סרגיי מורוסוב ,לא נפל בחלקו הכבוד לערוך היכרות עם
סשה הדגול ,אבל הוא שמע לחשושים לגביו במשך שנים.
"לחשושים?"
"פטפוטים .אתה יודע איך זה עם מרגלים ,אלון .הם אוהבים
לרכל".
"מה הם אמרו על סשה?"
"שהוא ניהל מקור אחד ויחיד .שהמקור הזה היה כל מפעל חייו.
שהוא קיבל סיוע בעבודה הזו מדמות אגדית בתחום שלנו".
"מי הדמות האגדית הזו?"
"הלחשושים לא התייחסו לזה".
גבריאל התפתה ללחוץ על מורוסוב בנקודה הזו ,אבל לא עשה זאת.
