Page 204 - 6222
P. 204

‫‪40‬‬

                       ‫וֹורמוּוד קוטג'‪ ,‬דרטמּור‬

‫הבית הכפרי המכונה וורמווד קוטג' ניצב על גבעה באדמת ה ּב ּור והיה‬
‫עשוי אבן ֶדב ֹון שכהתה עם הזמן‪ .‬מאחוריו‪ ,‬מעבר לחצר לא מתוחזקת‪,‬‬
‫ניצב אסם שהוסב למשרדים וחדרי מגורים עבור הצוות‪ .‬כשהאתר לא‬
‫היה מאויש השגיח עליו איש תחזוקה יחיד ובודד בשם ּפאריש‪ .‬אבל‬
‫כשהגיעו מבקרים הצוות מנה לפעמים עשרה אנשים‪ ,‬כולל יחידת‬
‫אבטחה‪ .‬גודל הצוות היה תלוי בטיב המבקר ובטיב האנשים שמהם‬
‫הסתתר‪ .‬למבקר "ידידותי" אפשר היה להתיר תנועה חופשית במקום‪,‬‬
‫אבל עבור אדם מרובה אויבים‪ ,‬עבור אדם רדוף‪ ,‬וורמווד קוטג' היה בית‬

               ‫המסתור הבטוח ביותר של ה־‪ MI6‬בכל רחבי בריטניה‪.‬‬
‫הגבר שהופיע בבקתה למחרת בשעת צהריים השתייך לקטגוריה‬
‫השנייה‪ ,‬אם כי פאריש קיבל רק התראה של כמה דקות לקראת בואו‬
‫הצפוי‪ .‬ההתראה הגיעה לא דרך הערוצים הרגילים בווקסהול קרוס‪ ,‬אלא‬
‫מנייג'ל וייטקומב‪ ,‬אדם נערי למראה ששימש עוזרו האישי ומשרתו‬
‫הכללי של ראש הארגון‪ .‬וייטקומב התחיל את דרכו ב־‪ ,MI5‬חטא‬
‫שעליו פאריש — שהשתייך לדור הישן של המודיעין הבריטי — לא היה‬

                                                          ‫מוכן למחול‪.‬‬
        ‫"וכמה זמן הוא יישאר אצלנו הפעם?" שאל פאריש ביובש‪.‬‬

                         ‫"טרם נקבע‪ ",‬ענה וייטקומב בקו המוצפן‪.‬‬
                                      ‫"כמה אנשים בפמליה שלו?"‬
                                                  ‫"הוא יהיה לבד‪".‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209