Page 206 - 6222
P. 206
206דניאל סילבה|
העבר שלו ,כמעט כל דבר היה אפשרי .משהו בהבעת פניו הקודרת רמז
לפאריש ,שוורמווד קוטג' עתידה לחזור להיות אזור ההתרחשות של
משימה כבירה .ובלי שפאריש ידע זאת ,הוא צדק לחלוטין.
הוא התקדם לאורך שביל ָתחום בגדר חיה עד לכפר בשם ּפ ֹוסטברידג',
אוסף של מבני חווה בצומת בין שני כבישים .ואז פנה מערבה לעבר
חומה הקלוש של השמש ,שכבר ריחפה ממש מעל קו האופק השומם.
הוא תהה בחצי צחוק ,אם הוא הולך במסלול שסשה תיכנן עבורו.
ואולי תיכנן אותו שותפו האגדי של סשה? האנגלי שעקב באדיקות
אחר תוצאות הקריקט ב"טיימס" ,גם לאחר שביצע את פעולת הבגידה
הסופית .האנגלי שעזר לסשה להכין ולמ ֵקם חפרפרת בלב המודיעין
המערבי ,סוכן שיפעל מתוך מסירות אישית כלפיו .האנגלי חי תקופה
מסוימת בביירות של פעם ,ביירות שבה אפשר היה לשמוע צרפתית
בזמן הליכה בטיילת .הוא הכיר שם אישה צעירה ,והיה היריון .תמצא
את האישה ,חשב גבריאל ,ואולי תמצא גם את הילד.
אבל איך? לאישה לא היה שם ולא לאום ,לפחות לא במסמכים
שסרגיי מורוסוב ראה בלילה ההוא בדאצ'ה הפרטית של סשה — אבל
מישהו בטוח ידע על הרומן .אולי מישהו שהיה קשור לתחנת ה־MI6
בביירות ,עמדת האזנה חיונית דאז במזרח התיכון .מישהו שהכיר את
האנגלי .מישהו שהקריירה שלו ניזוקה עקב בוגדנותו של האנגלי.
מישהו שבנו היה כעת ראש ה־ MI6ויכול להשיג גישה לתיקים ישנים
בלי לעשות רעש .יכול להיות — יכול להיות ,גבריאל הזהיר את עצמו
— שהוא נמצא סוף־סוף צעד אחד לפני סשה הדגול.
כשהגיע לט ּו ּבריד ֶג'ס פנה גבריאל צפונה .הוא הלך לאורך הכביש
זמן־מה ואז הניף את רגליו מעבר לגדר אבן וחצה את אדמת הבור
במעלה גבעת טרשים .באופק נראתה מכונית יחידה ,לימוזינה ,מאיצה
בלב הנוף השומם .הוא ירד מעברה השני של הגבעה ,ולאור הערביים
הגווע מצא תלם באדמה שהוביל אותו לדלתה של וורמווד קוטג'.
הבריח נכנע למגעו .בפנים מצא את מיס קובנטרי ,הטבחית וסוכנת
הבית ,מפרפרת סביב כמה סירים מבעבעים על הכיריים ,וסינר קשור
סביב מותניה השופעים.
גרהם סימור הקשיב לחדשות ברדיו ה ֶּבקליט הישן בסלון .גבריאל
