Page 214 - 6222
P. 214

‫‪42‬‬

                       ‫וורמווד קוטג'‪ ,‬דרטמור‬

                                                        ‫"הכרת אותו?"‬
‫"את קים פילבי?" שאל גרהם סימור‪" .‬אני לא חושב שמישהו הכיר‬
‫אותו באמת‪ .‬אבל כן‪ ,‬היינו מיודעים‪ .‬הוא אחראי לדרינק הראשון שלי‪.‬‬

                                 ‫אבא שלי כמעט הרג אותי‪ .‬גם אותו‪".‬‬
                                   ‫"אבא שלך התנגד לאלכוהול?"‬

                              ‫"ברור שלא‪ .‬אבל הוא שנא את קים‪".‬‬
‫הם ישבו בשולחן הקטן שבפינת המטבח ליד החלון המחולק‬
‫המשקיף על אדמת ה ּב ּור‪ .‬הלילה השחיר את החלון‪ ,‬והגשם הצליף בו‪.‬‬
‫שאריות ארוחת הערב האנגלית למהדרין של מיס קובנטרי היו מונחות‬
‫ביניהם‪ .‬היא עזבה מוקדם על פי בקשתו של סימור‪ ,‬והשאירה את שני‬
‫רבי־המרגלים לסדר אחריהם בעצמם‪ .‬הם היו לבד בבקתה‪ .‬לא לגמרי‬

                                 ‫לבד‪ ,‬חשב גבריאל‪ .‬פילבי היה איתם‪.‬‬
                                        ‫"מה הוא נתן לך לשתות?"‬

‫"ג'ין ורוד‪ ",‬אמר סימור בחיוך קלוש‪" ,‬בבר הנורמנדי‪ .‬הוא השתמש‬
‫בו בתור משרד‪ .‬הוא היה מגיע לשם בסביבות שתים־עשרה בצהריים‬
‫לקרוא את הדואר שלו ולשתות משקה אחד או שניים נגד ההנגאובר‪.‬‬
‫שם הרוסים כוננו מחדש את הקשר איתו‪ .‬סוכן קג"ב בשם ֵּפט ּוח ֹוב ניגש‬
‫לפילבי והושיט לו כרטיס‪ .‬למחרת אחר הצהריים הם נפגשו בדירה של‬
‫פילבי וסיכמו ביניהם על נהלי ריגול‪ .‬אם לפילבי יהיה משהו לספר‬
‫למוסקבה‪ ,‬הוא יעמוד במרפסת הדירה שלו ביום רביעי בערב עם עיתון‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219