Page 308 - 6222
P. 308
308דניאל סילבה|
מאז הם נלחמו זה בזה בשדה קרב חשאי שהשתרע מלב רוסיה ועד
לרחוב ּבר ֹומ ּפט ֹון בלונדון ,לצוקי קורנוול ,ואפילו לגבעותיה הירוקות
של אירלנד .כעת המלחמה ביניהם הגיעה לוושינגטון .בעוד כמה שעות
כשרבקה מאנינג תשדר את הדוח — דוח שגבריאל פחות או יותר כתב
עבורה — המלחמה תגיע ל ִקצה .אבל בקרב הנוכחי הוא כבר ניצח .הוא
חשף את החפרפרת הרוסית החבויה עמוק בשירות המודיעין החשאי
של בריטניה .היא הייתה לא אחרת מבתו של קים פילבי .גבריאל היה
צריך רק עוד פיסת מידע אחת ,עוד משיחת מכחול אחת ,ויצירת המופת
שלו תושלם.
המחשבה הזאת ,הציפייה המתעתעת לתבוסתה המוחלטת של
יריבתו העקשנית ביותר ,היא שהדירה שינה מעיניו של גבריאל בלילה
האחרון הארוך של המלחמה .בחמש וחצי הוא קם מהספה ,התקלח,
התגלח בקפידה והתלבש .מכנסי ג'ינס דהויים ,סוודר צמר ,ז'קט עור;
מדים של מפקד מבצע.
הוא נכנס לסלון .הוא מצא שם שלושה חברים מהצוות האגדי
שלו — יעקב רוסמן ,יוסי גביש ורימונה שטרן — מצטופפים במתיחות
סביב שולחן מתקפל .הם לא דיברו לקירות אלא רק זה עם זה ,ורק
בקולות חרישיים ביותר .כל אחד מהם הביט במחשב נייד .באחד מהם
הופיעה תמונה סטטית של בית קטן ,בערך בגודלו של בית כפרי אנגלי
טיפוסי ,עם חזית טיודור ייחודית מעל מבואת הכניסה .מנורה דלקה
בקצה השביל המרוצף אבנים ,ואור נוסף דלק בחלון חדר שינה בקומה
הראשונה.
השעה הייתה 06:05בבוקר .החפרפרת התעוררה.
