Page 329 - 6222
P. 329

‫‪73‬‬

                 ‫שדירות ויסקונסין‪ ,‬וושינגטון‬

‫בניגוד לכל נהלי השטח של המשרד‪ ,‬הכתובים והלא כתובים‪ ,‬המפורשים‬
‫והמרומזים‪ ,‬מיכאל אברמוב החליף מקום; הוא עבר מהכיסא הפונה‬
‫לאזור האחורי לכיסא הפונה לצד הקדמי של בית הקפה‪ .‬הוא הרכיב‬
‫אוזנייה מיניאטורית באוזן שמאל‪ ,‬הפונה אל הקיר‪ .‬באמצעותה הקשיב‬
‫לשידור מהטלפון של אווה‪ ,‬שהיה פרוץ לחלוטין ושימש משדר‪ .‬ליתר‬
‫דיוק‪ ,‬הוא שימש משדר עד ‪ ,08:04‬כשרבקה מאנינג עזבה את השירותים‬

                             ‫ומיהרה באופן לא צפוי במעלה המדרגות‪.‬‬
‫בשניות האחרונות לפני שהטלפון דמם שמע מיכאל לחישה‪.‬‬
‫ייתכן שהמילים היו ברוסית‪ ,‬אבל הוא לא היה בטוח‪ .‬הוא גם לא ידע‬
‫בוודאות מי דיברה‪ .‬עבר ביניהן מה שעבר‪ ,‬וכעת שתי הנשים צעדו‬
‫לעבר הדלת‪ .‬אווה הביטה נכחה כאילו היא צועדת לקראת קבר פתוח‪.‬‬
‫רבקה מאנינג הייתה צעד אחד מאחוריה‪ ,‬ידה הימנית נתונה בתוך תיק‬

                                                           ‫יד אופנתי‪.‬‬
‫"מה לדעתך יש לה בתיק?" שאל מיכאל בשקט‪ ,‬כששתי הסוכנות‬

                             ‫הרוסיות חלפו על פני המצלמה של אילן‪.‬‬
‫"כמה טלפונים ניידים‪ ",‬ענה גבריאל‪" ,‬ומכשיר תקשורת בטווח קצר‬

                                                        ‫של ה־‪".SVR‬‬
‫"יש לה יותר מזה‪ ".‬מיכאל צפה באווה וברבקה יוצאות מבעד לדלת‬
‫ופונות שמאלה לעבר מגרש החניה‪" .‬אולי כדאי שתשאל את החבר שלך‬

                               ‫אם ראש תחנת וושינגטון נושאת נשק‪".‬‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334