Page 369 - 6222
P. 369
האישה האחרת |369
"כי אתם צריכים אותנו יותר משאנחנו צריכים אתכם".
"כמה טקטי מצדך ,מוריס .מאוד דיפלומטי".
"לעזאזל עם הטקט! איפה היא נמצאת ,אגב?"
"אני מעדיף לא לומר בקו הזה".
"כמה זמן זה נמשך?"
"השאלה הזאת מעסיקה אותנו מאוד ",אמר סימור בנימה של עורכי
דין.
"אני שמח לשמוע את זה ".מוריס שיחרר מטר קללות מרשים בקול
רם" .קתי ואני התייחסנו אליה כמו למשפחה ,גרהם .הזמנו אותה אלינו
הביתה .ואיך היא גמלה לי? היא גנבה את הסודות שלי ותקעה לי סכין
בגב .אני מרגיש כמו"...
"כמו מה ,מוריס?"
"אני מרגיש כמו שג'יימס אנגלטון בטח הרגיש כשחברו הטוב קים
פילבי ערק למוסקבה".
וכאן הסיפור היה עשוי להיגמר ,כשהרוסים שותקים ובני הדודים
מתקוטטים ,אלמלא מאמר שהופיע ב"וושינגטון פוסט" שבוע בדיוק
לאחר שרבקה מאנינג עזבה בחופזה את אמריקה .כתבה אותו עיתונאית
מנוסה במאמרים מלומדים על נושאי ביטחון לאומי ,וכרגיל המקורות
שלה הוסוו בקפידה .אם כי המקור הסביר ביותר לדליפה הוא ה־,FBI
שלא הרגיש בנוח לטייח אירוע כזה ,של רבקה מאנינג ושלושה סוכנים
רוסים מתים.
הדליפה הייתה סלקטיבית .אף על פי כן המאמר היה מרעיש .הוא
טען ששלוש הגופות שנמצאו על גדת הפוטומק לא היו קורבנות שוד
אלא סוכני .SVRלשניים מהם היה כיסוי דיפלומטי ,ואחת הייתה שוהה
לא חוקית שהתחזתה לברזילאית .עדיין לא ידוע איך הם נהרגו ומדוע,
אבל נאמר שה־ FBIחוקר את מעורבותם של לפחות שני שירותי ביון
נוספים.
למאמר הייתה השפעה חשובה אחת :פרסומו לא איפשר לרוסיה
להמשיך לשתוק .הקרמלין הגיב בזעם והאשים את ארצות הברית
בהתנקשות בדם קר ,האשמה שהממשל הכחיש בחריפות שוב ושוב.
בשלושת הימים הבאים נצפה מעגל מהיר של הדלפות והדלפות־נגד,
עד שלבסוף התנוסס הסיפור על העמוד הראשון של ה"ניו יורק טיימס".
