Page 46 - 6222
P. 46
46דניאל סילבה|
"לדעתי לא".
גבריאל לקח את המעטפה והזין אותה למגרסת הנייר שלו" .עוד
מישהו חושב להגיש מכתב התפטרות?"
"רימונה".
רימונה שטרן הייתה ראש מחלקת איסוף .מתוקף תפקידה הייתה
אחראית לניהול סוכני המשרד ברחבי העולם .גבריאל חטף את שפופרת
הטלפון הפנימי וחייג למשרדה.
"בואי לכאן .תביאי איתך את יוסי".
הוא ניתק .כעבור רגע רימונה נכנסה למשרד בחופזה .היו לה שיער
בצבע חול ,ירכיים רחבות ופתיל קצר נודע לשמצה .היא ירשה אותו
באופן טבעי; ארי שומרון היה דוד שלה .גבריאל הכיר את רימונה מאז
הייתה ילדה.
"יעקב אומר שיש לך משהו בשבילי ",אמר.
"על מה אתה מדבר?"
"מכתב התפטרות .תני לי אותו".
"עדיין לא כתבתי אותו".
"אל תטרחי ,אני לא אקבל אותו".
גבריאל הביט ביוסי גביש ,שנשען כעת על משקוף הדלת .גבוה,
מקריח ,מכופתר ,בסגנון אקדמי מרוחק .הוא נולד בשכונת גולדרס
גרין בלונדון וקיבל תואר בהצטיינות באוקספורד בטרם היגר לישראל.
העברית שלו עדיין הייתה במבטא אנגלי מובהק ,והוא דאג למשלוחי
תה קבועים מחנות בפיקדילי.
"מה איתך ,יוסי? גם אתה חושב להתפטר?"
"למה שאאבד את העבודה שלי? אני בסך הכול אנליסט".
גבריאל חייך מיד בעל כורחו .יוסי היה הרבה יותר מסתם אנליסט.
הוא היה ראש המחלקה שנודעה בשם "מחקר" .לעתים קרובות יוסי לא
ידע את זהותם של הסוכנים החשאיים בחלונות הגבוהים ,אלא רק את
שמות הקוד והשמות הבדויים שלהם ,ואף על פי כן הוא נמנה עם קומץ
הסוכנים שקיבלו גישה לתיק של קירוב.
"אני לא רוצה עוד שום דיבור על התפטרויות ,ברור?" שאל גבריאל.
"חוץ מזה ,אם מישהו הולך לאבד את העבודה שלו זה אני".
"אתה?" שאל יוסי.
