Page 41 - 6222
P. 41
האישה האחרת |41
של אבן ירושלמית ,הכיסאות המודולריים רופדו בוויניל שחור .באחד
מהם ,תחת אור אכזרי ,ישב עוזי נבות .שֹערו האפור נראה סתור משינה.
מאחורי משקפיים טרנדיים נטולי מסגרת נראו עיניו אדומות מעייפות.
נבות קם והציץ בשעון היד הגדול והכסוף שאשתו בלה נתנה לו
ליום הולדתו האחרון .כל פריט לבוש או אביזר אופנתי על גופו הגדול
והחסון נקנה או נבחר על ידיה ,לרבות נעלי האוקספורד שבעיני גבריאל
היו ארוכות ומחודדות מדי לגבר בגילו ובמקצועו של נבות.
"מה אתה עושה כאן ,עוזי? השעה שלוש בלילה".
"הייתי צריך הפסקה".
"ממה?"
עוזי חייך בעצב והוביל את גבריאל במסדרון מואר באור ניאון צורם.
המסדרון הוביל לדלת מאובטחת ,שהובילה לאזור מוגבל סמוך למעגל
התנועה שמחוץ לטרמינל .שיירת מכוניות חלפה תחת אורם הצהוב של
פנסי הרחוב .נבות שם פעמיו לעבר הדלת הפתוחה של מושב הנוסע
ברכב השטח של גבריאל ,ואז עצר פתאום והקיף את הרכב עד לצד
הנהג .נבות קדם לגבריאל בתפקיד ראש הארגון .בצעד חסר תקדים
הסכים להישאר כסגנו של גבריאל במקום לקבל ג'וב יוקרתי בחברת
אמצעי לחימה בקליפורניה ,כפי שרצתה בלה .מן הסתם החל להתחרט
על החלטתו.
"למקרה שאתה תוהה ",אמר גבריאל כשרכב השטח החל לנסוע,
"לא הרגתי אותו".
"אל תדאג ,אני מאמין לך".
"נראה לי שאתה היחיד ".גבריאל הרים את גיליון "הארץ" שנח
על המושב ביניהם והביט בעוגמה בכותרת" .אתה יודע שאתה בצרות
כשאפילו העיתון המקומי שלך חושב שאתה אשם".
"שלחנו לעיתונות מסר בדלת האחורית ,שהבהיר שאין לנו שום
קשר למוות של קירוב".
"ודי ברור ",אמר גבריאל ועילעל בשאר העיתונים" ,שלא האמינו
לכם".
כל אמצעי התקשורת המרכזיים ,תהיה נטייתם הפוליטית אשר
תהיה ,קבעו שווינה הייתה מבצע כושל של המשרד וקראו לחקירה
רשמית" .הארץ" ,עיתון הנוטה לשמאל ,הלך צעד אחד רחוק יותר ותהה
