Page 37 - 6222
P. 37

‫האישה האחרת ‪|37‬‬

‫האופנוע כבר היה כמאה מטרים מהם‪ ,‬בערך אורכו של מגרש‬
‫הספורט בבית הספר של גראף‪ .‬הוא התכופף וחטף את הכלב‪ ,‬אבל‬
‫מאוחר מדי; האופנוע עמד לפגוע בהם‪ .‬הוא פנה בפתאומיות וחלף‬
‫קרוב כל כך לגבו של גראף‪ ,‬עד שכמעט פגע במעיל שלו‪ .‬כעבור רגע‬
‫שמע גראף קול נורא של מתכת נמחצת בהתנגשות‪ ,‬וראה דמות בשחור‬
‫מתעופפת באוויר גבוה כל כך‪ ,‬שנראה כאילו היא יכולה לעוף‪ .‬אבל‬

               ‫הקול הבא‪ ,‬של גוף נחבט במדרכה‪ ,‬הוכיח שאין זה כך‪.‬‬
‫האיש התגלגל והתהפך שוב ושוב לאורך כמה מטרים‪ ,‬ולבסוף‬
‫עצר‪ .‬גראף שקל ללכת לבדוק את מצבו‪ ,‬ולו רק כדי לוודא את הברור‬
‫מאליו‪ ,‬אבל אז ראה מכונית נוספת מתקרבת במהירת מאותו כיוון ונסוג‬
‫בזריזות מהכביש עם שולצי בזרועותיו‪ .‬המכונית עברה אותו והאטה‬
‫כדי לבחון את האופנוע ההרוס‪ .‬אז עצרה ליד הדמות בשחור‪ ,‬שהייתה‬

                                         ‫שרועה על המדרכה ללא ניע‪.‬‬
‫גבר יצא ממושב הנוסע‪ .‬גבוה ורזה‪ ,‬פניו החיוורים זהרו בחושך‪.‬‬
‫הוא הרכין מבט אל הדמות המוטלת על המדרכה — בכעס יותר מאשר‬
‫ברחמים‪ ,‬חשב גראף — והסיר את הקסדה המנופצת מראש האופנוען‪.‬‬
‫ואז עשה משהו יוצא דופן‪ ,‬משהו שגראף לא יספר לאיש לעולם‪ .‬הוא‬

                      ‫צילם את פני האופנוען המת בטלפון הנייד שלו‪.‬‬
‫הבזק המצלמה הבהיל את שולצי‪ ,‬והוא פרץ בנביחות‪ .‬הגבר נעץ‬

        ‫מבט קר בגראף ואז נכנס בחזרה למכונית‪ .‬היא נעלמה בן רגע‪.‬‬
‫סירנות מילאו את הלילה באחת‪ .‬אלויס גראף היה צריך להישאר‬
‫במקום כדי לספר לבונדס־פוליציי מה הוא ראה‪ .‬במקום זאת הוא חזר‬
‫הביתה במהירות‪ ,‬כששולצי מתפתל בזרועותיו‪ .‬גראף זכר את וינה של‬

       ‫אחרי המלחמה‪ .‬לפעמים‪ ,‬חשב בלבו‪ ,‬הכי טוב לא לראות כלום‪.‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42