Page 35 - 6222
P. 35
האישה האחרת |35
"הוא פונה ",אמר מיכאל.
"אני רואה אותו".
האופנוע פנה שמאלה ולרגע נעלם מעיניהם .קלר התקרב לפנייה
בלי להאט .רחוב וינאי מכוער גלש לצדו מבעד לשמשה הקדמית במשך
כמה שניות ,עד שהצליח להשתלט שוב על המכונית .האופנוע היה
עכשיו לפחות מאתיים מטר לפניהם.
"הוא טוב ",אמר קלר.
"היית צריך לראות אותו עם אקדח".
"ראיתי".
"תודה על העזרה".
"מה הייתי אמור לעשות? להסיח את דעתו?"
מולם התנשא מגדל המילניום ,בניין משרדים ודירות מגורים של
חמישים ואחת קומות ,בגדה המערבית של הדנובה .קלר התקרב למהירות
של מאה וחמישים קמ"ש כשהם חצו את הנהר ,ועדיין האופנוע הלך
והתרחק מהם .מיכאל תהה כמה זמן ייקח לבונדס־פוליציי לשים לב
אליהם .בערך אותו זמן ,הוא העריך ,שייקח להם לשלוף דרכון מכיסו
של בלדר רוסי מת.
האופנוע נעלם מעבר לפינת רחוב נוספת .עד שקלר הצליח לתמרן
את הפנייה ,לא נותר מהפנס האחורי אלא נקודת אור אדומה בחשכת
הלילה.
"אנחנו מאבדים אותו".
קלר הצמיד את הדוושה לרצפה ולא הרפה .באותו רגע רטט הטלפון
הנייד של מיכאל .הוא התיק לרגע את עיניו מהפנס האחורי כדי לקרוא
את ההודעה.
"מה קורה?" שאל קלר.
"גבריאל רוצה עדכון ".מיכאל הקליד תשובה מהירה ונשא את
מבטו בחזרה" .לעזאזל ",אמר בשקט.
הפנס האחורי נעלם.
בסופו של דבר זאת היתה אשמתו של ָאל ֹויס גראף ,פנסיונר ותומך שקט
של מפלגת הימין הקיצוני באוסטריה — לא שהיה קשר בין זה לבין מה
שקרה .גראף ,שהתאלמן לאחרונה ,התקשה להירדם בזמן האחרון .הוא
