Page 30 - 6222
P. 30
30דניאל סילבה|
"עם עזרה ,כמובן".
"מישהו שאני מכיר?"
מיכאל לא ענה.
"הבנתי".
השעה הייתה קרוב לחצות .הרחוב מחוץ לחזית הזכוכית המודרנית
של התחנה היה נטוש ,מלבד כמה מוניות שחיכו לנוסעי הלילה
האחרונים .אחת מהן עתידה לאסוף עריק רוסי ולהסיע אותו למלון
ֶּבסט ֶוס ֶטרן בסט ּו ֶּבנרינג .משם הוא ילך ברגל את שארית הדרך לדירת
המסתור .את ההחלטה אם להניח לו להיכנס יקבל מיכאל ,שיעקוב
אחריו ברגל .מיקומה של דירת המסתור היה אולי הסוד השמור ביותר
במבצע .אם קירוב יהיה נקי ,מיכאל יערוך עליו חיפוש במבואת
הבניין ,ואז ייקח אותו למעלה לפגוש את גבריאל .קלר יישאר למטה
בפאסאט ויספק אבטחה היקפית ,אם כי הוא לא ידע באמצעות מה.
אליסטר י ּוז ,ראש תחנת ה־ MI6בווינה ,אסר עליו במפורש לשאת
נשק .לקלר היה מוניטין מוצדק של טיפוס אלים; ליוז היה מוניטין של
טיפוס זהיר .היו לו חיים טובים בווינה — רשת יעילה של אנשי קשר,
ארוחות צהריים ממושכות ,יחסים לא רעים עם שירות הביון המקומי.
הדבר האחרון שרצה הוא בעיה שתגרור אותו בחזרה לשולחן הכתיבה
בווקסהול קרוס.
באותו רגע התעורר הבלקברי של מיכאל בהודעה נכנסת .אור הצג
האיר את פניו החיוורים" .הרכבת בתחנה .קירוב בדרך החוצה".
"היתקליף ",אמר קלר בנזיפה" .קוראים לו היתקליף ,עד שאנחנו
מכניסים אותו לדירת המסתור".
"הנה הוא בא".
מיכאל החזיר את הבלקברי לכיס מעילו כשקירוב הגיח מהתחנה,
ואחריו אחד מאנשי המעקב של אלי לבון ,ולאחריו עוד אחד.
"הוא נראה לחוץ ",אמר קלר.
"בטח שהוא לחוץ ",מיכאל החל לתופף שוב באצבעות על תיבת
ההילוכים" .הוא רוסי".
אנשי המעקב עזבו את התחנה ברגל; קונסטנטין קירוב — במונית.
קלר עקב ממרחק בטוח אחר המונית ,שחצתה את העיר לכיוון מזרח
