Page 29 - 6222
P. 29
האישה האחרת |29
קלר הביט בישראלי שישב במושב הנוסע .גבוה ורזה ,עור חיוור כמו
של מת ועיניים בצבע קרחון .על פניו נחה הבעה של שעמום תהומי.
אבל אצבעותיו המתופפות בעצבנות על תיבת ההילוכים הסגירו את
הלך רוחו האמיתי.
קלר הדליק סיגריה ,הרביעית שלו בעשרים הדקות האחרונות ,ונשף
עננת עשן על השמשה הקדמית.
"אתה חייב לעשות את זה?" מחה הישראלי.
"אני אפסיק לעשן כשאתה תפסיק את התיפוף המעצבן שלך".
קלר דיבר במבטא מצוחצח מתמשך של מערב לונדון ,שריד מילדותו
הפריווילגית" .אתה עושה לי כאב ראש".
אצבעותיו של הישראלי דממו .שמו היה מיכאל אברמוב .כמו קלר,
גם הוא היה בוגר יחידה צבאית מובחרת .במקרה שלו ,סיירת מטכ"ל
של צבא ההגנה לישראל .הם כבר השתתפו יחד בכמה מבצעים ,בפעם
האחרונה במרוקו כשהתחקו אחר צלאח א־דין ,מנהיג חטיבת מבצעי
החוץ של דאעש ,עד למתחם נידח ברכס האטלס התיכון .איש מהם לא
ירה את הקליע ששם קץ לשלטון הטרור של צלאח א־דין .גבריאל השיג
את שניהם בדרך למטרה.
"למה אתה לחוץ כל כך?" שאל קלר" .אנחנו נמצאים בווינה
הרדומה והמשעממת".
"כן ",אמר מיכאל בקול מרוחק" .כלום לא קורה פה אף פעם".
מיכאל גר במוסקבה בילדותו ודיבר אנגלית במבטא רוסי קל.
יכולותיו הלשוניות וחזותו הסלאבית איפשרו לו להתחזות לרוסי בכמה
מבצעים חשובים של המשרד.
"השתתפת כבר במבצעים בווינה?" שאל קלר.
"פעם או פעמיים ".מיכאל בדק את כלי הנשק שלו ,אקדח יריחו
0.45אינץ'" .זוכר את ארבעת המחבלים המתאבדים מחיזבאללה
שתיכננו לתקוף את השטאט־טמפל?"
"חשבתי שקו ּברה טיפלה בזה ".יחידת קוברה הייתה היחידה
הטקטית של משטרת אוסטריה" .למעשה ,אני די בטוח שזה מה שקראתי
בעיתונים".
מיכאל הביט בקלר ללא הבעה.
"זה היית אתה?"
