Page 32 - 6222
P. 32
32דניאל סילבה|
הצליחה לאחוז ביריחו .כשמיכאל שלף את האקדח ,האופנוען הרים
את רגלו והתניע.
הוא היה במרחק שלושים מטר ממיכאל ,לא יותר ,כשמאחוריו
קומת הקרקע של הבניין .מיכאל החזיק את היריחו בשתי ידיו ,זרועותיו
מתוחות קדימה ,שעונות על תא המטען של המכונית החונה .ועדיין הוא
לא ירה .נוהלי המשרד הקצו לסוכני השטח חופש פעולה רחב בנוגע
להפעלת כוח קטלני בעת סכנת חיים .אבל הם לא איפשרו לסוכן לירות
באקדח קוטר 0.45לעבר מטרה נעה באזור מגורים בעיר אירופית,
כאשר כדור תועה עשוי בקלות לגבות חיים של חף מפשע.
האופנוע היה עכשיו בתנועה .נהמות המנוע הידהדו בגיא שבין
בנייני הדירות .מיכאל עקב אחריו מעבר לקנה היריחו עד שהוא נעלם.
ואז התנהל בכבדות לעבר הנקודה שבה התמוטט קירוב .גם הרוסי
נעלם .לא נשאר כמעט כלום מהראש שלו.
מיכאל נשא מבט אל הדמות בחלון הקומה הרביעית .ואז שמע
מאחוריו רעם גובר והולך של מנוע מכונית מתקרבת במהירות .הוא
חשש שיתר חברי יחידת החיסול באים לסיים את העבודה ,אבל זה היה
רק קלר בפאסאט .הוא חטף את הטלפון הסלולרי שלו והשליך את עצמו
לתוך המכונית" .אמרתי לך ",אמר כשהמכונית פצחה בדהירה" ,כלום
לא קורה פה אף פעם".
גבריאל נשאר לעמוד בחלון זמן רב מהרצוי ,צפה באורו המתגמד והולך
של פנס־האופנוע האחורי ,כשהפאסאט המוחשכת דוהרת בעקבותיו.
כששני כלי הרכב נעלמו מהעין ,הוא השפיל מבט אל הגבר השרוע על
המדרכה .השלג כיסה אותו בלובן .הוא היה מת מעבר לכל ספק .הוא
היה מת ,חשב גבריאל ,עוד לפני שהגיע לווינה .הוא היה מת לפני שעזב
את מוסקבה.
אלי לבון עמד כעת לצדו של גבריאל .רגע ארוך חלף ,ועדיין קירוב
היה שרוע שם ,לבד ,מופקר .לבסוף התקרבה אליו מכונית ונעצרה.
הנהגת ,בחורה צעירה ,יצאה החוצה .היא כיסתה את פיה בידה והסבה
את מבטה.
לבון סגר את הווילון" .צריך ללכת".
"אנחנו לא יכולים סתם ככה —"
