Page 54 - 6222
P. 54

‫‪ 54‬דניאל סילבה|‬

‫"ואולי אני פשוט אקנה את זה בצנצנת מהסופר‪ ".‬הוא ניענעה את‬
‫ראשה בנזיפה‪" .‬חייבים לגרר את הגבינה בדיוק במידה‪ .‬אחרת יקרה אסון‪".‬‬
‫הוא הביט בעוגמה בטלוויזיה הקטנה שבקצה הדלפק‪" .‬בדיוק כמו‬

                                                              ‫בווינה‪".‬‬
‫קיארה דלתה ספגטי אחד מהסיר‪ ,‬ולאחר שנגסה בו שפכה את היתר‬
‫לתוך מסננת‪ .‬אחר כך עירבבה את הספגטי עם חמאה‪ ,‬שמן זית‪ ,‬הגבינה‬
‫המגוררת וכמה כפות ממי הפסטה‪ ,‬ותיבלה הכול בכמות פלפל נאה‬
‫שהעניקה לו פיקנטיות‪ .‬הם אכלו יחד בשולחן האוכל הקטן שבמטבח‪,‬‬
‫האינטרקום לילדים מונח ביניהם‪ ,‬והטלוויזיה דלוקה בלי קול‪ .‬גבריאל‬
‫סירב ליין הטוסקני האדום שקיארה הציעה לו; רק אלוהים יודע מה‬
‫הולך לקרות הלילה‪ .‬היא מזגה לעצמה כוס קטנה והקשיבה בדריכות‬

                                   ‫כשתיאר לה את המאורעות בווינה‪.‬‬
                                        ‫"מה קורה עכשיו?" שאלה‪.‬‬

     ‫"נערוך ביקורת זריזה ומקיפה כדי לקבוע את מקור הדליפה‪".‬‬
                         ‫"מי ידע את הכתובת של דירת המסתור?"‬

‫"אלי‪ ,‬מיכאל‪ ,‬הסוכנים מנביעות‪ ,‬אנשי הדסק ממחלקת משק בית‬
‫ששכרו את הדירה ושישה אנשי אבטחת שטח‪ ,‬כולל המאבטחים שלי‪.‬‬

                                                        ‫ועוזי‪ ,‬כמובן‪".‬‬
                                        ‫"לא הזכרת את הבריטים‪".‬‬

                                                         ‫"באמת?"‬
                                  ‫"מן הסתם אתה חושד במישהו‪".‬‬
                   ‫"אני לא רוצה להטות את החקירה לשום כיוון‪".‬‬
                         ‫"בילית יותר מדי זמן עם ראש הממשלה‪".‬‬
                     ‫"זה אחד הסיכונים המקצועיים בעבודה שלי‪".‬‬
‫מבטה של קיארה נדד אל הטלוויזיה‪" .‬תסלח לי על מה שאני עומדת‬
‫לומר‪ ,‬אבל נראה לי שעוזי נהנה מזה בינו לבינו‪ .‬קירוב גויס תחת‬

                                       ‫הפיקוד שלו‪ .‬ועכשיו הוא מת‪".‬‬
                                  ‫"עוזי תמך בי לאורך כל הדרך‪".‬‬
‫"אין לו ברירה‪ .‬אבל נסה לדמיין איך זה נראה מנקודת המבט שלו‪.‬‬
‫הוא ניהל את המשרד כמו שצריך במשך שש שנים‪ .‬לא בהצטיינות‪",‬‬
‫הוסיפה‪" ,‬אבל כמו שצריך‪ .‬והפרס שלו הוא שדחקו אותו החוצה‬

                                                            ‫לטובתך‪".‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59