Page 92 - 16823
P. 92

‫‪ | 92‬איתן מאירי‬

‫מאחר שכבר ראינו כי ההתעמרות בעבודה כמעט תמיד תתחיל במסווה‪,‬‬
‫בערמומיות‪ ,‬במניפולציות וב"אירועי מיקרו‪-‬אגרסיה" – כך קורה ששלב‬
‫א'‪ ,‬שלב האזעקה‪ ,‬אינו מופעל אצל הנפגע משום שזו הייתה כבויה ולא‬
‫שירתה אותו בשלב שהייתה עשויה לעזור לו‪ ,‬כשעוד היה סיפק בידו לבחור‬
‫ב"מנוסה" או ב"מלחמה"‪ .‬וכך עשוי העובד למצוא עצמו בשלב ד' בלי‬

                                                 ‫שעבר את השלבים ב' ו‪-‬ג'‪.‬‬

‫לפיכך אין זה מפתיע שחלק נכבד מנפגעי ההתעמרות הקשה בעבודה אינם‬
‫מכירים במצבם עד אשר חבר‪ ,‬בן משפחה או רופא מעמת אותם עם מקור‬

                                                                     ‫הבעיה‪.‬‬

‫בקרב מומחי הרפואה וגם במשפט העבודה יש תמימות דעים על העובדה‬
‫שפגיעות רגשיות‪ ,‬כגון אלה הנולדות מעקה (סטרס) מתמשכת‪ ,‬גורמות‬
‫גם נזקים גופניים‪ .‬עקה מתמשכת גורמת לתגובה פיזיולוגית דלקתית‬
‫שהתמשכותה מזוהה עם השנים עם יותר ויותר מחלות כגון מחלות לב‪ ,‬כלי‬
‫הדם וסוכרת ועם התפרצות או החמרה של מגוון מחלות אוטואימוניות‪.‬‬

              ‫זאת מאחר שהעקה מחלישה בין השאר את מערכת החיסון‪.‬‬

‫ההתעמרות מולידה אצל העובד הנפגע בראש ובראשונה מתחים וחרדות‬
‫רבים‪ ,‬ואלו משפיעים עליו כמעט בכל מישור‪ :‬פגיעה בבריאותו הגופנית‪,‬‬
‫פגיעה בבריאותו הנפשית‪ ,‬פגיעה בהיבט החברתי‪-‬משפחתי של חייו ופגיעה‬
‫כלכלית‪ .‬פגיעות אלה מעצימות זו את זו ועשויות להביא לידי נזקים‬

                                                     ‫חמורים וחסרי תקנה‪.‬‬

‫עוצמת הנזק קשורה קשר ישיר בעוצמת ההתעמרות‪ ,‬וקשר הפוך לחוסן‬
‫הנפשי של הנפגע‪ .‬זיהוי מוקדם של הבעיה יאפשר התמודדות מהירה‬
‫ואיכותית יותר‪ ,‬בעת שלנפגע יש עדיין משאבים רבים יותר (רגשיים‪,‬‬

                                             ‫גופניים‪ ,‬חברתיים וכלכליים)‪.‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97