Page 152 - Step and repeat document 1
P. 152

‫‪ | 152‬חיים שפירא‬

‫אחר‪ .‬עם זאת ברור שישנם אנשים שהסיכוי שהם יפגינו אומץ‬
‫לנוכח מצבים מסוכנים גבוה יותר מאשר אנשים אחרים‪)2 .‬‬
‫אין האדם יודע‪ ,‬עד שמתרגש עליו המקרה‪ ,‬כיצד ינהג‪ .‬איש‬
‫אינו יכול להיות בטוח במידת האומץ שהוא ניחן בה בטרם‬

                                                   ‫פגש סכנה‪.‬‬

‫בואו ונתעמק קצת בדבריו של אריסטו (אם אתם רוצים לעקוב‬
‫אחרי‪ ,‬פתחו את אתיקה ניקומאכית בספר מספר שלוש‪ ,‬פרקים‬

                                                      ‫‪ 6‬עד ‪.)9‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי אריסטו‪ ,‬אומץ אמיתי נמצא במקום כלשהו‬
‫בין פחדנות לפזיזות‪/‬לביטחון עצמי מופרז‪ .‬לדעתו מי שמפחד‬
‫מדברים שאין סיבה לפחד מהם (אריסטו מונה בין היתר מוות‬
‫אצילי ועוני) הוא פחדן; מי שאינו מפחד ממה שצריך לפחד או‬
‫כלל לא מפחד משום דבר (אריסטו נותן את העמים ה ֶקלטים‬
‫כדוגמה) הוא מטורף‪ .‬חשוב לציין שאריסטו חשב שהגיוני‬
‫ביותר ואף רצוי לפחד מדברים רעים באמת‪ ,‬ומונה ביניהם‬

          ‫חרפה וחשש ממיני סכנות לאשתו ולילדיו של אדם‪.‬‬
‫אולי אנסח זאת כך‪ :‬אומץ פירושו לדעת ממה לפחד וממה‬

                        ‫לא לפחד‪ .‬אשפר את ההגדרה בהמשך‪.‬‬
‫אריסטו בוחר את המוות ואת האומץ בקרב לאבני הבוחן‬
‫עיקריים לחקירתו‪ .‬הוא אומר כי יש הרבה רעות שאנו מפחדים‬
‫מהן וגם יש לנו סיבה מצוינת לחשוש מחלקן — למשל‪ ,‬קלון‬
‫או מחלות קשות‪ .‬המוות הוא רעת כל הרעות‪ ,‬אך לדעתו‬
‫של אריסטו מוות אצילי בקרב הוא סיום נאות במיוחד לחיי‬
‫אדם ולא רק שאין סיבה לחשוש ממנו‪ ,‬אלא זהו דבר מכובד‬
‫ורצוי‪ .‬אני מניח שכבר הבנתם כי ענייני כבוד משחקים תפקיד‬
‫חשוב במשנתו של ההוגה היווני‪ .‬הרקליטוס לימד כי רק בעת‬
   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157