Page 183 - 28222
P. 183

‫הזקיף | ‪183‬‬

‫ואל רת'רפורד במעלית‪" .‬ועל שולי המכנסיים‪ .‬אז בטח היית במפעל‪.‬‬
‫אבל עדיין לא צהריים‪ .‬אז לא חיכית‪ .‬מה קרה? מה גרם לך לחשוב‬

                                                           ‫בהיגיון?"‬
‫"לא קרה כלום‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬הגעתי לשם מוקדם‪ ,‬כמתוכנן‪ .‬היריב‬
‫הופיע‪ ,‬כצפוי‪ .‬אבל רק אחת מהם הפעם‪ .‬והיא לא נשארה הרבה זמן‪".‬‬
‫"למה רק אחת מהם?" שאלה סנדס‪" .‬ולמה היא לא חיכתה? לפחות‬
‫עד שעת הפגישה‪ ,‬לברר אם בלעת את הפיתיון‪ .‬זה נשמע לא הגיוני‪".‬‬
‫"אולי היא קיבלה הודעה לצאת משם‪ ",‬אמר רת'רפורד‪" .‬כמו‬

  ‫אתמול‪ .‬אולי השוער חשב שראה אותי יוצא וסימס הודעה שגויה‪".‬‬
   ‫"נשמע סביר‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬אבל מי יודע למה דברים קורים?"‬

‫לחסוך‪ .‬להשתמש שוב‪ .‬למחזר‪ .‬המנטרה לא הייתה זרה לריצ'ר‪ .‬שני‬
‫החלקים הראשונים היו מוכרים לו באופן אישי‪ .‬בגלל אמו‪ .‬היא הייתה‬
‫ילדה בזמן מלחמת העולם השנייה וגדלה בצרפת הכבושה‪ .‬האוכל‬
‫היה מועט‪ .‬וגם מצרכים חיוניים אחרים‪ .‬בגדים‪ .‬נעליים‪ .‬דלק‪ .‬אם‬
‫משהו נגמר או התבלה או נאבד או נשבר או נגנב‪ ,‬לא תמיד היה לו‬
‫תחליף‪ .‬אבל ִמחזור היה סיפור אחר‪ .‬לא היה לו תפקיד משמעותי‬
‫בבסיסים הצבאיים שריצ'ר גדל בהם ברחבי העולם‪ .‬למיטב ידיעתו‪.‬‬
‫ייתכן שמיחזרו מאחורי הקלעים בווסט פוינט‪ ,‬בארבע השנים שלמד‬
‫שם‪ ,‬אבל אם כן‪ ,‬הוא לא היה מודע לכך‪ .‬היו לו דברים אחרים לחשוב‬
‫עליהם‪ .‬כך שהתפיסה שלו את המושג הייתה במידה רבה פרי דמיונו‪.‬‬
‫הוא דמיין משהו חדש ו ַהייטקי‪ ,‬מפעלים מודרניים נוצצים עם ִמכשור‬

                         ‫מתקדם והרבה מי ּכ ּון‪ .‬אולי אפילו רובוטים‪.‬‬
‫המציאות הייתה שונה בתכלית‪ .‬לפחות במפעל ששירת את‬
‫העיירה‪ .‬הוא היה מוקף גדר בגובה שלושה מטרים‪ ,‬עשויה לוחות‬
‫מתכת מחולקים ומשוננים בחלקם העליון‪ ,‬ומסביבה גדר תיל‪ .‬מאוד‬
‫מיושן‪ .‬מאחורי השער הייתה הפעילות יותר יצירתית ממתקדמת‪.‬‬
‫האספלט התחלף בעפר דחוס שהתרומם ופנה מתוך חצי מעגל רחב‪,‬‬
‫מוגבה‪ ,‬ואז צנח שוב למטה לכיוון היציאה‪ .‬בתוך החצי מעגל עמדו‬
‫שישה פחים‪ ,‬גדולים במיוחד‪ ,‬בלי מכסים‪ .‬מסודרים לרוחב‪ ,‬נפגשים‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188