Page 11 - 6422
P. 11
המדקה | 11
רחבה לבחינה של קבלת החלטות לאומיות ושל יחסי הגומלין בין
מקבלי ההחלטות ובין המערכת המקצועית ,הצבאית והמודיעינית
ולבחינתם הממוקדת של נושאים אלה במלחמת לבנון ובמערכת
היחסים בין בגין ,שרון והרמטכ"ל .את הדיון החשוב המשתמע מכך
מוזמן הקורא לקיים בינו ובין עצמו ולהרחיב אותו ,על בסיס ממצאי
הספר ,לדיון הציבורי.
ביום שישי 4ביוני ,1982לפני הצהריים ,נקראו כמה צוותי אוויר
להתייצב לתדריך לקראת משימת תקיפה שגרתית בלבנון .הם לא
ידעו כי הפצצות הכבדות שישחררו ב־ 15:15על יציעי האצטדיון
בדרום ביירות יבשרו את בואה של מלחמה יומיים אחר כך .במשך
יותר משנה תכננה ישראל את המלחמה הזאת ,תחת השם תוכנית
"אורנים" .הצבא על כל שדרת הפיקוד ,הלוחמים והחיילים ,נערך
לקראתה ,ובחודשים שקדמו לה היה דרוך עד כדי שחיקה לצאת
אליה.
תסריט היציאה למלחמה היה מוכן מראש .מאז הסכם הפסקת
האש ב־ 24ביולי ,1981שנחתם רשמית בין ישראל ולבנון אך מעשית
היה בין ישראל ואש"ף ,נמנע אש"ף מלירות אל עבר יישובי הצפון.
בישראל חשבו שתקיפת מטרות בביירות תגרום לערפאת להפר את
מדיניות ההבלגה ,ובכך יספק לישראל עילה להוציא לפועל את תוכנית
המלחמה שלה .לכן כבר כחצי שנה לפני שהותקף סומן האצטדיון
בביירות כמטרה שהפגיעה בה תניע את המהלך.
חברי הממשלה היו מודעים לתסריט של פתיחת המלחמה .כאשר
התכנסו בבוקר של אותו יום שישי ,הוסבר להם מה המהות של
החלטתם לאשר את תקיפת המטרות בלבנון .אלה מהם שהתנגדו
למהלך החורג ממבצע שיכה בעוצמה בכוחות אש"ף בדרום לבנון,
ידעו שהם מנהלים קרב מאסף נגד בגין ,שרון ,שר החוץ יצחק שמיר
והרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן.
