Page 93 - 6422

‫ ןונבלל — אעקבל וא ‪,‬קאריעל — "העבג"ל ‪|93‬‬

‫המצב‪ ,‬ולא רק ישראל יצאה נשכרת מכך‪ .‬הסורים קיבעו את הימצאות‬
‫סוללות הטילים בלבנון וזכו לערוץ הידברות רם דרג עם הממשל‬
‫האמריקאי ולכבוד שביקשו‪ .‬האמריקאים השיבו לעצמם את הובלת‬
‫המהלכים המדיניים‪ ,‬והגם שהיו אלה מהלכי סרק‪ ,‬הם נוהלו על ידיהם‬
‫באופן בלעדי וללא התערבות סובייטית‪ .‬מצרים נפטרה מהלבטים בין‬
‫הצהרות על התייצבות לימין סוריה לבין הרצון והמחויבות ליישם את‬
‫הסכם השלום עם ישראל‪ ,‬ואילו ערב הסעודית הפכה לגורם מרכזי‬
‫במהלכים לניהול המשבר‪ .‬יותר מכולם יצא נשכר בשיר‪ ,‬שכן מעתה‬

‫יתקיים איום מתמיד של עימות צבאי ישראלי־סורי‪.‬‬
‫חביב‪ ,‬שמוצא משפחתו מלבנון‪ ,‬נחת בביירות ב־‪ 7‬במאי ויחד‬
‫עם מוריס דרייפר החל מיד במרתון שיחות‪ .‬רשימת האנשים שפגש‬
‫מעידה עד כמה הייתה ההוויה הלבנונית סבוכה ועד כמה היטיב‬
‫השליח להכירה‪ .‬הוא נועד בנפרד עם הנשיא סרכיס‪ ,‬עם שר החוץ‬
‫בוטרוס‪ ,‬עם ראש הממשלה שאפיק אל־וואזן‪ ,‬עם המנהיג הדרוזי‬
‫ג'ונבלאט‪ ,‬עם ראשי הקבוצות הסוניות‪ ,‬עם כמיל שמעון‪ ,‬עם משלחת‬
‫של השיעים ועם שר השיכון הלבנוני ונציג זחלה בפרלמנט‪ ,‬אליאס‬
‫חראווי‪ ,‬שנפגש בתחילת המשבר עם אסד‪ .‬עם בני משפחת ג'ומייל‬
‫ידע חביב להיפגש בנפרד‪ .‬תחילה עם פייר ואמין יחדיו‪ ,‬ורק לבסוף‪,‬‬

‫עם דמות המפתח בשיר‪16.‬‬
‫הפגישה עם האחרון נמשכה כשעתיים‪ .‬בדבריו של בשיר ניכרה‬
‫שבריריותו של האינטרס המשותף שביסוד הקשר שבין ישראל‬
‫לפלנגות‪ .‬חביב למד שמבחינת מנהיג הפלנגות בעיית לבנון לא‬
‫הייתה משבר הטילים הסוריים אלא נוכחות האוכלוסייה הפלסטינית‪,‬‬
‫ותכלית הקשר שלו עם ישראל הייתה לסייע בסילוקה מהמדינה‪.‬‬
‫ללא הפלסטינים‪ ,‬הסביר בשיר‪ ,‬לא תהיה עוד עילה לכוחות הסוריים‬
‫להישאר בלבנון‪ .‬הוא לא הסביר‪ ,‬וחביב לא שאל‪ ,‬אם בגין והוא תמימי‬

‫דעים לגבי היעד שהפליטים הפלסטינים יסולקו אליו‪.‬‬
‫בעת ששוחחו נשמעו בחוץ קולות ירי‪ .‬בשיר זיהה אותם כאש‬
‫סורית ואמר שאין לו אמון בסורים הרוצים למנות בלבנון נשיא עושה‬
‫דברם‪ .‬כטוען לכיסא הנשיא הוא הקפיד להדגיש שהוא מתואם עם‬