Page 94 - 6422
P. 94
— 1982 94לבנון ,הדרך למלחמה|
סרכיס ,ועדכן את חביב בדרישות הנוקשות שהציג לסורים במגעים
שהתנהלו לפתרון המשבר הנוכחי.
משיחותיו בביירות למד חביב שתקיפה ישראלית רק תשחק לידי
הסורים ,שכן היא תצדיק ותקבע לתקופה ארוכה את הצורך בנוכחותם
בלבנון המגובה בידי העולם הערבי; שלאש"ף אין עניין בהסדר
ותוקפנות ישראלית תשרת גם את מאבקם; שלפלנגות יש עניין
בעימות סורי־ישראלי ,אבל רוב הנוצרים מתנגדים לכך; 17שלא כל
מהלך ישראלי שגוי בעיני המוסלמים המתונים; שלברית המועצות,
שלא כמו במלחמת האזרחים ,יש הפעם עניין בנוכחות הסורית
בלבנון; שקיימת פסימיות לגבי יכולת הסעודים להביא לפתרון;
ושהפתרון היחיד ליציבות — מתן כוח לצבא הלבנוני — אינו ישים
שכן המוסלמים והדרוזים לא יתמכו בו .שלל הדעות הללו לא השאירו
לחביב מרחב תמרון.
על רקע זה יצא השליח מביירות לדמשק ב־ 9במאי .הוא היה
מודע לסיכויו הקלוש להשיג הסכם ,אבל היה נחוש להאריך את הזמן
שיקבל כדי לנסות להשיגו .עוד ידע חביב שככל שמדובר בתיווך בין
ישראל ,אש"ף וסוריה ,הסכם פירושו הבנות בלתי רשמיות ולא מסמך
חתום.
בדמשק התלווה דרייפר לחביב לשיחה בת שעתיים וחצי עם שר
החוץ ח'דאם ,כהכנה לפגישה שנועדה לשליח האמריקאי עם אסד
למחרת וכתרגול של הסבלנות הנדרשת לפגישות הארוכות הנהוגות
בממשל הסורי 18.ח'דאם פירט בפני חביב כיצד רואים הסורים את
השתלשלות אירועי אפריל .לאור הפירוט ,ארכה השיחה עם אסד
למחרת רק כארבע שעות .במהלכה שמע השליח מהנשיא את עמדותיו
הנוקשות לגבי שלושת מוקדי הסכסוך — זחלה ,הר סנין והטילים
בבקעא 19.בשלב זה הבין חביב שניתן יהיה להגיע להבנות בנוגע לשני
המוקדים הראשונים .לא כך באשר למשבר הטילים ,שכן בהסכם
הבנות יינתן מענה להיבטיו הצבאיים ,אבל לא לפגיעה ביוקרה של
כל צד .משימתו של חביב בעניין משבר הטילים הייתה ,אפוא ,למנוע
עימות צבאי מיידי ולגבש נוסחה ששני הצדדים יוכלו לקבלה כהבנה
