Page 14 - Step and repeat document 1
P. 14
| 14רחל שור
"אין ברירה .בוא נבדוק מה קורה .זה יהיה חסר אחריות לחלוטין ללכת לישון ולחכות
שפתאום נשמע בשורות טובות"
"נחכה עד אחד עשרה וחצי .אני מאמין שהם יחזרו שמחים ומאושרים ואנחנו רק נקבל
הסברים למה הפלאפון הישראלי שלהם לא עובד".
"הלוואי".
בשעה שתיים עשרה בלילה ,נתי היה יותר עצבני מעייף.
"סבכו אותנו "...הוא מלמל והציץ לחדר שבו טיקו ישן בשלוה" .אני לא מבין מה הסיפור
שלהם".
הוא התקשר בחוסר רצון למספר האוניברסלי של המשטרה ,שם הפנו אותו לחייג
למספר אחר ,כדי שלא יתפוס זמן של מוקד חירום.
לפקיד התורן היה את כל הזמן שבעולם לשאלת שאלות.
"לא ידוע לנו על תאונה בצפון .לא על הרוגים ולא על זוג פצוע .סביר להניח שהתיירים
שלכם התבלבלו בדרך או מה .חכו עד מחר בבוקר" ,אמר בשלווה.
"למה לא עד מחרתיים?" מרוב הלם התערבה אסנת לשיחה שהתנהלה על מצב
רמקול.
"מכיוון שיש מספר שעות מסוים ,שלאחריו אנו מתחילים לטפל בנעדרים מבוגרים.
למעט כאלו שיש להם סיבות מיוחדות שנטפל בהם ,גבירתי .האם יש להם סיבות
מיוחדות?"
"בוודאי שכן" ,היא הייתה קפוצה כולה .נתי סימן לה נואשות לשמור על שקט.
"הם סובלים מתסמונת או פיגור?"
"לא .לא".
"הם "...הפקיד התחיל לשאול ואז החליט לעצור ".גבירתי ,אני אגיד לך משהו .הם
תיירים ,פעם ראשונה בארץ .כנראה הסתבכו בדרך או מה .רוב התלונות מסתדרות
אחרי כמה שעות .וסביר להניח שגם כאן".
"נכון" ,מיהר נתי להסכים וסיים את השיחה.
הוא פיהק פיהוק ארוך ולא אמר לאסנת מילה על שהתערבה" .אני מציע שנלך לישון.
כמו שאת רואה ,טיקו לא מתכוון לקום בלילה .גם אנחנו לא .פשוט נשאיר את הדלת
פתוחה".
