Page 85 - Step and repeat document 1
P. 85

‫זמן לברוח | ‪85‬‬

                                                      ‫"למה מטריד? זה לא ברור"‪.‬‬

‫"לא יודע‪ .‬צדיקים גדולים‪ .‬פתאום אכפת להם על יתומים‪ .‬משהו כאן לא נראה לי‪.‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬הוא לא אזרח ישראלי‪ ,‬הילד‪ .‬הם שומרים עליו כל כך‪ .‬אתה חושב שזה אכפת‬
‫להם? אני לא‪ .‬אני לא בטוח שהילד הזה יתום‪ .‬ואני לא בטוח שהם מנסים להגן עליו‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬יש כאן סיפור‪ .‬סיפור אמיתי שלא סופר ושאנחנו לא יודעים מהו‪ .‬את הסיפור הזה‬

                                                                 ‫אני רוצה לחשוף"‪.‬‬

‫אסנת נשכה את שפתיה‪" .‬מצד אחד‪ ,‬אני לא רוצה לחזור הביתה‪ .‬מצד שני‪ ,‬אני חושבת‬
‫שצריך לברוח מההורים שלי‪ .‬הם מבוגרים‪ .‬לא מתאים לי להכניס אותם לסכנה‪ .‬זו סכנה‬

                                               ‫להיות איתנו עכשיו‪ .‬במפורש סכנה"‪.‬‬

                                 ‫"אל דאגה‪ .‬אבא שלך כבר התקשר ודיבר על זה"‪.‬‬

                                                                          ‫"מה?"‬

‫"הם קיבלו טלפון‪ ,‬ההורים שלך‪ .‬אבא שלך כועס עלי‪ ,‬שאין לי בכלל את המילים לתאר‬
‫את הכעס‪ .‬גם לא את המטפורה הנכונה‪ .‬התפרצות של הר געש‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬היא‬

                                                                    ‫עדינה לגמרי"‪,‬‬

‫"טוב‪ ,‬תבין אותו"‪ .‬היא התחילה ולא המשיכה‪ .‬הרי זו המשפחה שלו‪ .‬מי בכלל חלם‬
                                  ‫שיש לו קרובי משפחה שמסובכים בתחום הפלילי‪.‬‬

‫נתי לקח נשימה ארוכה‪" .‬אני מבין אותו‪ .‬לחלוטין‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אבא שלך הודיע שאנחנו‬
‫לא הולכים לשום מקום‪ .‬הוא לוקח אחריות על התסבוכת הזו‪ .‬הוא הולך לברר ולבדוק‬

         ‫מה לעשות‪ .‬יש לו ניסיון‪ .‬יש לו אנשים‪ .‬יש לו מהלכים‪ .‬בקיצור‪ ,‬לא זזים ממנו"‪.‬‬

‫"מה?" אסנת התנגדה בכל ליבה‪ .‬אם יכלה הייתה מסתובבת עכשיו אנה ואנה‪ ,‬אבל‬
‫הם דיברו מהרכב‪ .‬הרכב שצריך לאסוף את הילדים ממוסדות הלימוד שלהם‪ .‬לא היה‬
‫טעם לצעוק או לקום‪" .‬מה אבא שלי חושב שהוא יכול לעשות? זה לא משחק ילדים‪.‬‬

                                                                        ‫תסביר לו"‪.‬‬

‫"אני צריך להסביר? אבא שלך‪ ,‬שיהיה בריא‪ ,‬כשהוא מחליט משהו‪ ,‬אז הוא מחליט‪.‬‬
      ‫נקודה‪ .‬אי אפשר לשכנע אותו אחרת‪ .‬הוא החליט שהוא יודע איך לטפל בבעיה"‪.‬‬

                                                     ‫ידיה של אסנת החלו לרעוד‪.‬‬

‫"אני לא מוכנה בשום אופן‪ .‬אבא שלי חושב שאלו אנשים פשוטים‪ .‬השם ישמור‪ .‬תאמר‬
                                                ‫לו שהסתדרנו וזהו‪ .‬אני אדבר אתו"‪.‬‬

        ‫"אני מסביר לך‪ .‬הבעיה האמיתית היא‪ ,‬שהם דיברו אתו‪ .‬לא את ולא אני‪ .‬הם"‪.‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90