Page 90 - Step and repeat document 1
P. 90

‫‪ | 90‬רחל שור‬

‫נתי ביקש לצאת‪ ,‬בעיקר כדי לנשום אוויר צח‪ .‬להפתעתו‪ ,‬כולם יצאו חוץ מבעל‬
                                              ‫הקפוצ'ון אפור‪ ,‬שחסם לו את היציאה‪.‬‬

                       ‫"סליחה‪ "...‬נתי בקושי דיבר‪ .‬ביקש כבר לצאת מהתא החנוק‪.‬‬

                                       ‫אבל האיש עמד מולו וסירב לתת לו לצאת‪.‬‬

                             ‫"סליחה?" נתי כמעט הדף את הקפוצ'ון האפור לאחור‪.‬‬

         ‫הקפוצ'ון האפור חשף את פניו בתנועה מהירה‪ ,‬ונעץ בנתי מבט מוכר מאד‪.‬‬

                                                          ‫נתי פלט קריאת בעתה‪.‬‬

‫"אתה צריך לעלות לקומה שמינית"‪ .‬אמר לו הקפוצ'ון האפור בטון רגיל ושליו‪ .‬זה היה‬
                                           ‫רגע כזה‪ ,‬שבו כל הקלפים נטרפו מחדש‪.‬‬

‫נתי מצא את עצמו עולה לקומה שמינית‪ .‬הוא מצא את עצמו מציית במאה אחוז‬
                                       ‫לקפוצ'ון האפור בלי להוציא מילה אחת מפיו‪.‬‬

‫רק כשהלך אחרי הקפוצ'ון האפור לאורך הפרוזדור של קומה שמינית‪ ,‬הוא גילה‬
‫שהאיש מתמצא היטב במבואות המבנה הענק של בית החולים‪ .‬הוא הדף דלת‪ ,‬שהובילה‬
‫למדרגות חירום‪ ,‬שכלל לא היו מסומנות‪ .‬המדרגות הובילו למרפסת קטנה ודי מסוכנת‪,‬‬

                                ‫תלויה בקומה שמינית‪ ,‬כשהים נמתח במלוא האופק‪.‬‬

                           ‫עכשיו העז הקפוצ'ון האפור להתגלות לפניו במלוא פניו‪.‬‬

‫המילים הראשונות שאמר נתי‪ ,‬היו‪" :‬אתם לא נורמליים‪ .‬אני לא מוכן להשתתף במשחק‬
‫הזה"‪ .‬הוא הטיח את המילים בזעם ובחוסר אונים‪ .‬לא שם לב להבעות פניו המשתנות‬
‫של יוסי‪ ,‬בן דודו‪ ,‬שרק לפני עשרים וארבע שעות נמסרה לנתי הודעה על מותו‪ .‬עכשיו‪,‬‬

                 ‫במעטה של קפוצ'ון אפור הוא עומד מולו‪ ,‬חצי מחויך חצי חודר מבט‪.‬‬

‫"אתה מסכן את הילדים שלי‪ .‬את החיים שלי‪ .‬את שלום הבית שלי‪ .‬אתה מסכן את‬
‫העבודה שלי‪ .‬אתה לוקח כל מה שאתה רק יכול ומגייס לעצמך‪ .‬תתבייש לך‪ .‬איך אתה‬
‫מעז? אני מתכוון לדווח שאתה חי‪ ,‬ומכאן והלאה – הכל פתוח‪ .‬עזוב אותנו‪ .‬אתה והילד‬
‫שלך‪ .‬פשוט תניח לנו‪ .‬תחזיר את החיים קצת לאחור‪ ,‬ותשמע ממני תשובה שלילית‪ .‬לא‬

    ‫מוכן שתבקרו אצלי‪ .‬לא מוכן לשמור על הילד שלך‪ .‬לא מוכן להיפגש איתך‪ .‬מבין?"‬

‫"אם אתה לא מוכן‪ ,‬מה אתה עושה כאן? למה אתה מסתובב בין בתי החולים כדי לנסות‬
‫לאתר את טיקו?" פצה יוסי את פיו‪ .‬מילותיו קשות ועיניו חלולות‪ .‬נתי הבין שמאחורי‬

                         ‫החיוך המלא בביטחון עמד אדם חסר אונים‪ ,‬לא פחות ממנו‪.‬‬
   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95