Page 158 - Step and repeat document 1
P. 158

‫ִּכ ְ ָתס ִמטי ִרתי ְצתפְֹומִנ ֻיפַּית ַח ִניתְמ ִפי ָסתִט ְי ִצרפיֹו ִנתי ֶתה ָה ִרים‬

                                                                                        ‫© דובי בנימיני‬

                                                                                        ‫© דובי בנימיני‬

‫הכיתמית הצפונית דומה בצורתה החיצונית לכיתמית אירופית‪ .‬עקב‬                               ‫© שלו ויסמן‬
‫כך נגרם בלבול בקרב ראשוני חוקרי הפרפרים והם ראו בה תת‪-‬מין‬                               ‫© דובי בנימיני‬
‫של הכיתמית האירופית‪ .‬הכיתמית הצפונית נבדלת מכיתמית ירושלים‬                              ‫© אופיר תומר‬
‫והכיתמית האירופית ברציפות ה”קישוטים” שעל שפת הכנף הקדמית‪,‬‬                               ‫© דובי בנימיני‬
‫וכמו כן היא קטנה יותר‪ .‬בתחילת יוני ‪ 2008‬במהלך סקר פרפרי רכס‬
‫נפתלי עבור רשות הטבע והגנים גילינו שמורדות הרכס מעל קריית שמונה‪,‬‬                         ‫© דובי בנימיני‬
‫ביוטופ מוכר של הכיתמית הצפונית‪ ,‬רוססו במדבירי צמחים נגד ספיח של‬
‫אורנים‪ .‬הריסוס פגע גם בקרקפן הצהוב ויחד אתו בכיתמית הצפונית שלא‬                                          ‫‪158‬‬

                                                    ‫נצפתה שם בשנים הבאות‪.‬‬

‫זמן מעוף‪ :‬ראשוני הבוגרים מופיעים באמצע מרץ ברום ‪ 300‬מ' בצפון‪-‬‬

‫מערב ישראל ומעופפים עד סוף יוני ברום ‪ 2000‬מ' בחרמון‪ .‬רוב התצפיות‬
‫מגיעות בחודש אפריל מאזור הר מירון‪ ,‬ובתחילת מאי לאורך כל רכס‬

                      ‫נפתלי‪ ,‬בחרמון מופיעה בתחילת מאי ברום ‪ 1500‬מ’‪.‬‬

‫מחזור החיים‪ :‬המין מקים דור אחד בשנה‪ .‬כמו במיני כיתמיות אחרות‬

‫הביצים מוטלות בקבוצות מעל ובתחתית עלי הפונדקאי‪ .‬ביום ‪24.4.1993‬‬
‫בתחתית עמק שנונים במדרון הדרומי של הר אגס (הר דב) צפה המחבר‬
‫בשתי תטולות בנות ‪ 49‬ביצים צהבהבות כל אחת וביום ‪ 11.4.2004‬מצא‬
‫‪ 44‬ביצים ליד אלוני הבשן בתחתית עלה‪ .‬ב‪ 30.4.2022-‬מצא שלו ויסמן‬
‫תטולה של ‪ 36‬ביצים על פני עלה בנחל בר‪-‬יוחאי וב‪ 1.5.2022 -‬מצא‬
‫המחבר תטולה של ‪ 33‬ביצים על פני עלה במרומי רכס בר‪-‬יוחאי (‪ 725‬מ')‪.‬‬
‫בחמש התצפיות האלה הביצים הוטלו על קרקפן צהוב‪ .‬לקראת בקיעה‬
‫הן מאדימות ובראשן מופיע כתם חום של ראש הזחל‪ .‬לאחר כשבועיים‬
‫בוקעים זחלים לבנים עם שני פסי אורך אדומים שאורכם ‪ 1.0-1.2‬מ"מ‬
‫ראשם שחור ועל גופם ‪ 7‬שורות של שיער לבן‪ .‬הם אינם אוכלים את קרום‬
‫הביצה ופותחים "חלונות" בקרום עלי הפונדקאי‪ .‬בנשל הבא מחליפים‬
‫קונוסים לבנים עם קוצים לבנים ושחורים את השערות והראש צהוב עם‬
‫עיניים שחורות‪ .‬בנשל השלישי הזחל וראשו שחורים והקונוסים לאורך גופו‬
‫לבנים‪ .‬הזחלים הפסיקו לאכול‪ .‬טוו משטח קורים בתחתית העלה‪ ,‬נעמדו‬
‫עליו‪ ,‬התנשלו ונכנסו לדיאפאוזה עד האביב הבא‪ .‬בשלב הזה כל הזחל‪,‬‬

                                             ‫ראשו והזיפים שעל גופו שחורים‪.‬‬

‫תפוצה‪ :‬המין תואר על פי פרטים שנאספו באנטקיה (אנטיוכיה‪ ,‬האטאי)‬

‫דרום טורקיה‪ ,‬זהו מין מקומי ותפוצתו סורית אופיינית‪ .‬מעופף בדרום‬
‫טורקיה‪ ,‬עירק‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון וישראל‪ .‬בישראל מגיע לגבול תפוצתו הדרומי‬
‫העולמי ליד כרמיאל וברמת הגולן באלוני הבשן במדרון המערבי של רכס‬

                                                                          ‫חזיקה‪.‬‬

                                    ‫פונדקאים‪ :‬קרקפן צהוב‪.‬‬

          ‫‪MelitSaaetayrcuosllminaakcmoalllinHa igLgeidnesr,e1r,9168561‬‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163