Page 76 - 8-8-2022
P. 76

‫ְסנּו ִני ַתן ַ ִהַּרו ְְׁרשִּּדִָּתיןיםָה ְֻעז ְַנז ָבר‪ְ -‬רסנּוַלִנ ְיב ִנתין ַהַָּוהְ ֻרע ְָזד ִָנרִּיירם‬  ‫‪76‬‬

‫מין זה הוא הנדיר בפרפרי משפחת הצבעוניים בישראל‪ .‬באירופה מספר‬
‫הפרטים הנצפים הולך ויורד במאה ועשרים השנים האחרונות‪ ,‬ושמו האנגלי‬
‫"זנב‪-‬סנונית נדיר" מעיד על כך‪ .‬אויבו העיקרי הוא האדם‪ ,‬המשמיד את בתי‬
‫גידולו ומרסס את עצי הורדיים מהם הוא ניזון‪ .‬במקצת ממדינות אירופה‬

                                                  ‫נחקקו חוקים מיוחדים להגנתו‪.‬‬
‫בארץ הוא חודר לגליל העליון והר רמים‪ ,‬מעופף במרומי רמת הגולן‪ ,‬הר‬
‫דב ובחרמון בעיקר סביב פונדקאיו מיני בר ומטעים של ורדיים‪ .‬מספרם של‬

                    ‫הפרפרים הולך ופוחת עקב שימוש גובר בחומרי הדברה‪.‬‬
‫המין מעפיל לראשי ההרים‪ ,‬ובוגריו מוצצים משלוליות בוץ בעיקר בימים‬
‫חמים – בחרמון ניצפה בבריכת ההשלגה‪ .‬תת‪-‬המין באזורנו תואר על פי‬
‫פרטים שנאספו בדמשק ונצפה בסוריה‪ ,‬בלבנון ובישראל‪ .‬דווח מצפון‪-‬מערב‬

          ‫ירדן על ידי טשיקולובץ ובן‪-‬יהודה (‪ )2020 : 48‬ללא תצפית ידועה‪.‬‬

‫תקופת מעוף‪ :‬מאמצע מרץ עד אמצע אוגוסט‪ .‬בסוריה‪ ,‬על כביש פלמירה‪-‬‬

‫דמשק נצפו זכרי הדור הראשון כבר באמצע מרץ‪ ,‬שם כמו בלבנון‪ ,‬המין מקים‬
‫עד ‪ 3‬דורות בשנה‪ .‬בחרמון נצפה מאמצע אפריל עד אמצע אוגוסט ובצפון‬
‫הגליל מתחילת אפריל עד יולי‪ .‬נצפה בחודש יולי בראש אחד מהתילים‬
‫שבצפון רמת הגולן; בגובה ‪ 1200‬מ’ נראו מספר פרטים חגים סביב הפסגה‪,‬‬

      ‫יורדים ל"עמדותיהם” וגם מרפרפים מעל הפרחים בעודם מוצצים צוף‪.‬‬

‫מחזור החיים‪ :‬המין מקים ‪ 2-3‬דורות בשנה‪ .‬הנקבה מטילה ביצים יחידות‬

‫על הצד התחתון של העלים‪ .‬צורתן כדורית‪ ,‬קוטרן ‪ 1.25‬מ”מ‪ ,‬צבען בהטלה‬
‫ירוק בהיר מבריק‪ ,‬ולקראת הבקיעה ‪ -‬שחור‪ .‬הזחל אוכל את קרום הביצה‬
‫תוך כדי בקיעתו‪ .‬אורכו ‪ 4‬מ”מ‪ ,‬ראשו וגופו שחורים‪ ,‬עם שני פסי רוחב לבנים‬
‫ופס שלישי לבן בהיר יותר‪ .‬כל גופו של הזחל מכוסה בשערות שחורות‪,‬‬
‫וחלקו הקדמי רחב מהאחורי‪ .‬כבר לאחר הנשל הראשון מקבל הזחל את‬
‫צבעו הסופי ‪ -‬ירוק‪-‬צהבהב‪ .‬במרכז גבו פס צהוב ממנו יורדים לשני הצדדים‬
‫פסים צהובים דקים יותר‪ .‬הוא מגן על עצמו בצבעי הסוואה ‪ -‬צבעו דומה‬
‫לצבע העלים שמהם ניזון‪ .‬הגולם דומה בצורתו לגולם זנב‪-‬סנונית נאה וגם‬
‫לו חרטום פחוס מלפנים ו”גבנון” באזור החזה‪ .‬גלמי הדור הראשון ירוקים‪.‬‬
‫גלמי הדור השני או השלישי נכנסים לדיאפאוזת סתיו ‪ -‬חורף עד האביב‬

                                                                 ‫הבא‪ ,‬צבעם חום‪.‬‬

‫נצפה בתילים הגעשיים ברמת הגולן; בהר אודם (‪ 1170‬מ')‪ ,‬הרתפוצה‪:‬‬

‫בנטל (‪ 1148‬מ')‪ ,‬הר ורדה (‪1200‬מ')‪ ,‬ביער מסעדה‪ ,‬בעמק יעפורי‪ ,‬בקלעת‬
‫נמרוד ‪ 800‬מ'‪ ,‬באזור מג’דל שמס (‪ 1000‬מ')‪ ,‬בהר דב (‪ 1500‬מ')‪ ,‬במצפה‬
‫רמתא (‪ 1200‬מ')‪ ,‬בחרמון ברכבל תחתון (‪ 1650‬מ')‪ ,‬במדרונות המיוערים‬
‫של רכסי שקד ויפעת ב ‪ 1750 -‬מ’ ומעפילים ל ‪ 2100 - 2000 -‬מ'‪ .‬ברכס‬
‫רמים נצפה מיפתח עד משגב‪-‬עם ומנרה‪ ,‬במתת‪ ,‬נצפה גם בנחל צבעון ליד‬
‫סאסא‪ .‬במרץ ‪ 1928‬דווח על פרטים נודדים שהגיעו לאיילת השחר ומח־‬
‫ניים וגרמו נזקים למטעי השקדים (בודנהיימר‪ ,)1932 ,‬תצפית של גדעון‬
‫צבר מעין זיתים ליד צפת ביולי ‪ 1967‬ותצפית ראיה של אייל רדלר ב –‬
‫‪ 22.4.1992‬מנחל דישון מערבית לחצור הגלילית מסמנות את גבול התפוצה‬
‫הדרומי הישן של המין בלבנט‪ ,‬וזו משתרעת מצפון אפריקה לדרום אירופה‬
‫ומרכזה עד גרמניה ופולין‪ .‬המין נפוץ באיי הים התיכון (לא בקפריסין)‪ ,‬מצוי‬

   ‫בתורכיה‪ ,‬בקווקז‪ ,‬באסיה ברצועת האקלים הממוזג ומגיע עד מערב סין‪.‬‬

‫עצי בר ועצים מתורבתים ממשפחת הורדיים‪ ,‬בהם מיני שזיף‪,‬פונדקאים‪:‬‬

‫אגס‪ ,‬משמש‪ ,‬שקד‪ ,‬תפוח‪ ,‬דובדבן ועוזרר‪ .‬המין נחשב מזיק‪ ,‬אם כי הנזק‬
     ‫הממשי הנגרם מאכילת העלים הוא מזערי ואינו בעל השפעה על העץ‪.‬‬

          ‫)‪Aporia crataegi augustior (Graves, 1925‬‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81