Page 72 - 8-8-2022
P. 72
ְז ַנבְ -סנּו ִנ ַיל ְתב ִניַהןַּמָּהַכִִּרבְכיָּפםה חרמון
72
בצורתו הכללית דומה לזנב-סנונית נאה ולזנב-סנונית מדברי ,ואולם הפסים
השחורים הארוכים על כנפיו ,השינון בכנפיו האחוריות והכמות הגדולה
יחסית של קשקשים כחולים עליהן ,משווים לו יופי מיוחד .המין מעופף בעיקר
באזורי מצוקים בהם גדלים רוב פונדקאיו .הנקבה גדולה מהזכר ,גוון כנפיה
הצהוב בהיר יותר משל הזכר.
הנקבות מרחפות בקלילות לאורך שפות המצוקים ומדי פעם גולשות מטה
כשהן תרות אחר צמחים ראויים להטלה .צורת מעוף זו מקשה על המעקב
אחריהם ומהווה סיכון ממשי לחוקרים את אורח חייו .ראשוני חוקרי הפרפרים
בישראל הגדירו אותו כנדיר ובגלל מיעוט הפרטים שנצפו התקשו לסווגו.
הזכרים מעפילים לראשי ההרים .בשנת 2009הוכרז כמין מוגן בישראל.
בספר האדום הישראלי מופיע כמין רגיל שאינו מאוים.
תקופת מעוף :הבוגרים בוקעים בתחילת פברואר באזורים הנמוכים או
המזרחיים החמים (וגם בשנים יבשות כשהטמפרטורות גבוהות גורמות
לאביב מוקדם) ועד תחילת מאי בהר רמים .בחרמון נצפו פרטים יחידים
בלבד מרום 2000מ' עד הפסגה ,מסוף יוני עד סוף יולי ,ב10.06.2022-
נצפה ברכבל תחתון בסמוך לכלך חרמוני.
מחזור החיים :המין מקים דור אחד בשנה .הביצים מוטלות על הניצנים
ועל נדני אשכולות הניצנים ,הביצה כדורית וקוטרה כ 1-מ”מ .צבעה בהטלה
צהוב ,בהדרגה נעשה כתום ,ולקראת הבקיעה כתום-חום עם נקודות כהות.
הזחל הבוקע אורכו כ 2-מ”מ ,צבעו צהוב-כתום עם כתמים שחורים והוא
מכוסה שערות שחורות .בעורפו “צווארון” שחור ,וכשהוא מוטרד הוא מוציא
את זוג קרני המזלג הכתומות להגנתו .הזחלים ניזונים מניצני הפרחים,
מהפירות וגם נצפו אוכלים את עורם הקודם ,לאחר התנשלות .הזחלים
הגדולים יורדים למנוחה מתחת לסוככי הפרחים ולעתים קרובות חודרים
לנדני הגבעולים או אף יורדים לתחתית הצמח .במקומות אלו הם מסתתרים
עד ההתנשלות או עד שישובו לאכול .בשיא גודלם אורכם 43מ”מ ,צבעם
לבן ,ולרוחב כל פרק יש 5נקודות שחורות מרובעות ,האמצעית הנמצאת
במרכז הגב גדולה יותר .בין הנקודות השחורות יש כתמים כתומים .לאורך
הזחל נקודות אלה יוצרות שורות מסודרות ומתחתן ,בכל צד ,שורה נוספת
של ציורים שחורים .בעורף הזחל “צווארון” שחור ,וראשו שחור עם קווים
לבנים .ההתגלמות נעשית מתחת לסלעים ואבנים .הגולם בדרך כלל הפוך
אופקית ולפעמים אנכית ,ראשו כלפי מעלה .צבעו חום בהיר ,אורכו 25-
28מ”מ והוא פחוס .יש לו בליטות צד המגדילות את רוחבו עד 11.5מ”מ.
הבוגרים בוקעים כעבור שנה עד 5שנים ,בהתאם לכמות המשקעים .יכולתם
להישאר בדיאפאוזה ממושכת היא תוצאה של התאמה הכרחית בין פריחת
הכלך לבקיעת הבוגר .בשנים שחונות מוציא הכלך הרב-שנתי רק עלים ואינו
פורח .ברור ,אם כן ,שהפרפר אשר זחליו מתפתחים רק על הניצנים והפירות
“יודע” שאין מזון לצאצאיו ונשאר בתוך הגולם ,ממתין לשנה טובה יותר.
תת-המין המעופף בישראל תואר על פי פרטים שנאספו בירושלים.תפוצה:
מעופף גם בלבנון ,בסוריה ובעבר הירדן ,אך שם הם נדירים ביותר .בארץ
תפוצתו חופפת את האזור האירנו-טורני הערבתי למחצה וממנו היא
ממשיכה צפונה להרי הגלבוע ,למצוקים שממערב ומזרח לכנרת ,להר
רמים ולחרמון .התצפיות ממערב לקו פרשת המים מועטות .תפוצת המין
משתרעת מדרום צרפת דרך איטליה ,יוגוסלביה ויוון לטורקיה ,אירן ,עירק,
אפגניסטן וצפון מערב הודו .בית הגידול שלו בישראל שונה מזה שבדרום
אירופה והוא מסתגל יפה לתנאי יובש.
הכלך המצוי הוא הפונדקאי העיקרי ,בשומרון נמצאו זחליו עלפונדקאים:
כנפה חרוקה ובחרמון מטיל על כלך חרמוני וכלכלך.
)Pontia daplidice daplidice (Linnaeus, 1758
