Page 5 - OEL-YOSEF
P. 5
האהל יוסף
כהטכטהאאההלל ייווססףף
ברייתא מלאכת המשכן פ"א
בבריבריירבייתריתיאיתאתאמאמלמלאמלאכלאכתאכתכתהתהמהמשהמשכמןשכןשכןפכ"פן"אא
__________ ___________________________________________________אהל יוסף _________________________________________________________
חרישה וזריעה שהיתה במשכן לצורך סממנין ,פירושו אילו היו
צריכין לסממנין אזי היו צריכים לחרוש ולזרוע ,ותימה דהא
בירושלמי בפירוש איתמר שהיו חורשין לצורך הסממנין ,וכן
משמע בגמ' שציין המנחת חינוך (שבת קג ,).וכן פירש"י (שם
מט ):על הא דאיתא בגמ' אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה
היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא
תקצורו וכו' ,ופירש"י הם זרעו וקצרו סממנין לצבוע תכלת
וארגמן ועורות אילים וכו' .ע"כ( .ומיהו מש"כ רש"י שבמשכן קצרו
סממנין לצבוע תכלת לאו דוקא דהא תכלת מדם דג חלזון הוא וכמו
שנתבאר לעיל ,ורש"י על שגרת לישנא כתב כן .ודו"ק).
ועיין עוד בפירוש אור החיים הקדוש (פ' שלח לך) בפרשת
המקושש דלדעת הגמ' (שבת צ"ו ):במתניתא תנא מקושש תולש
הוה ,והקשה האור החיים הקדוש אם תאמר כיון דקיי"ל דעפר
המדבר כיון שהיא מלוחה אינה מצמיחה א"כ מנין יצאו צמחים
במדבר שתלשם מקושש ,ותירץ דאיתא במדרש (במדב"ר פי"ט
פיסקא כו) שבארה של מרים היה משקה והיה מעלה גנות
ופרדסים ,וא"כ היו גדלים צמחים במדבר .זת"ד .עיי"ש.
ונמצא מבואר בירושלמי ובבבלי ובפירוש רש"י ותוס' שהיו
חורשין בפועל לצורך הסממנין שהיו צריכים לצבוע יריעות
הצמר ועורות האילים ,ולא ידעתי מדוע שביק המנחת חינוך פשט
דברי הבבלי והתוס' שהביאם הוא בעצמו ,ועוד דהתוס' מיישבים
מה שהיה קשה לו ובכל זאת ולא הוה ניחא ליה .וצע"ג.
שש הוא פשתן (רש"י תרומה) ,והנה אע"ג דנתבאר לעיל משם
המדרש (במדב"ר פי"ט פיסקא כו) שבארה של מרים היה משקה
