Page 311 - PIN-V2
P. 311
ההלכה שבתורה | תורת גילה 293
ת שפרותפחכן
פרשת ואתחנן
הלכות גניבה וגזילה
ולא תגנב .ולא תענה ברעך עד שוא .ולא תחמד אשת רעך .ולא תתאוה בית רעך שדהו
ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך (ה.יז-יח)
איתא בתרגום יונתן -עמי בני ישראל ,לא תהוון גנבין ,לא חברין ולא שותפין עם גנבין ,ולא יתחמי בכנישתהון דישראל עם
גנבין ,ארום בחובי גנביא כפנא נפיק על עלמא.
בפרשתנו מבואר איסור גזל כחלק מעשרת הדיברות.
ונבאר בהרחבה את פרטי דיני איסור גניבה וגזילה:
יום ראשון
-איסור גניבה אפילו כלשהו
אסור לגנוב אפילו כל שהוא דין תורה .וכל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא
תגנובו -וחייב לשלם( .שו"ע חו"מ סי' שמח סעי' א'-ב')
-אולם אם גוזל דבר שאין רגילים להקפיד עליו באם יראהו לוקחו בלי רשותו – מותר.
וכגון ,ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו( .שו"ע שם סי' שנט סעי' א')
ומ"מ ,אף שמותר ליטלו ואין בו משום גזל דבסתמא אין בעה"ב מקפיד ,אבל מ"מ לא זכה
הנוטלו להיות חשוב שלו ,דכל זמן שלא הפקירו בעליו בפירוש אי אפשר לזכות בו( .פת"ש
ס"ק ב') .ונפק"מ בנטילת ערבות בחג הסוכות ,שאף אם בעה"ב אינו מקפיד ,מ"מ כל עוד אינו
נותן לו רשות – לא חשיב שלו ,ואינו יוצא בערבה זו ידי חובה.
ועם כל זה שמעיקר הדין בדבר שאינו מקפיד לא חשיב גזל ,מ"מ אף בזה אוסר בירושלמי
ממידת חסידות .כיון שאלו עושה כן כל אחד ,נמצא החבילה כלה והגדר נהרס( .שו"ע שם
וסמ"ע ס"ק ד')
יום שני
-גניבה בדרך שחוק ,על מנת להחזיר ,בכדי לשלם לו יותר ,או סתם בכדי לצערו
אסור לגנוב אפילו דרך שחוק .ואפילו הגונב על מנת להחזיר – אסור .והיינו ,שלקחו
לצורכו ולהחזירו בעינו אח"כ – אפילו הכי אסור( .שו"ע חו"מ סי' שמח סעי' א' וסמ"ע שם ס"ק ב')
ואפילו הגונב כדי לשלם תשלומי כפל – אסור .וכן הגונב כדי לצערו – אסור .ואפילו אם אינו
רוצה לעכב הגנבה בידו( .שו"ע שם וקצות א')
-לגזול על מנת לשלם דבר יפה ממנו
אסור לגזול אפילו על מנת לשלם דבר יפה ממנו( .שו"ע חו"מ סי' שנט סעי' ב')
ויש מי שאומר :שבחפצים העומדים לימכר ואינם חפצי ביתו -אסור דווקא אם אין התשלומין
