Page 13 - SAR
P. 13
שר ההתמדה יג
הקדמה
"משמת בן עזאי ,בטלו השקדנים".
שוקדים על דלתות בית המדרש לילה
ויום ,כדאמרינן ביבמות (דף סג ע"ב)
דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי
חשקה בתורה.
(סוטה פרק ט משנה טו,
ופירוש רבנו עובדיה מברטנורא שם)
פחד וזיע ,יראת כבוד וחלחלה ,אלו התחושות שעטפו אותנו עת הרהבנו עוז
להתקרב אל הקודש ,לנסות לגעת בקצה חלוקו של רבנו הגדול ,שר ההתמדה,
הגאון הצדיק רבי עמרם אזולאי זצוק"ל ,המכונה בפי כל השקדן.
ניגשנו לעסוק במלאכת הקודש כחצי יובל לאחר הסתלקותו של רבנו לגנזי
מרומים ,עשרים וחמש שנה שבהן הגענו אל תכלית ההבנה שאין אנו מסוגלים
כלל להכיר ולהכיל את עוצמת אש התורה המתלקחת שבערה בעצמותיו של רבי
עמרם .וכמאמר הראשונים :תכלית הידיעה – שלא נדע! כלומר ,שנכיר בחוסר
ידיעתנו ביחס לדמות כה נשגבה מהשגותינו!
כיון שכך ,היה לנו לשמוט את קולמוסנו ולהניחו שומם ויבש.
ברם ,לתועלת דורנו היתום מדמויות הוד נשגבות כאלו ,אזרנו אומץ להעלות על
הכתב מקצת משבחיו ,תולדות חייו והליכותיו בקודש של האי גאון וצדיק מופלא,
קדוש מרחם ,איש האמת ,קודש הקדשים רבנו עמרם חסידא זי"ע ,אשר היה
שריד לדור דעה ,הדור אשר ידע את יוסף ,ואשר כל נתיבי חייו המופלאים היו
גדושים ועמוסים בתורה ,עבודת ה' טהורה ומלחמה כבירה – מלחמתה של תורה,
מיום הוולדו ועד הסתלקותו לשמי מרום.
כבר כתב הרמב"ם בפירוש המשנה במסכת אבות (פרק א משנה טז) בעניין מעלת
הדיבור כשהוא לשבח את החסידים ולספר בשבח מעלותיהם ,כדי שייטבו