Page 9 - 19122
P. 9
חסד אהבת
ועוד מקיים בזה" :מאמר מיוחד לעניין חסד והוא מש"כ' :והודעת
שם ובסוף פ' משפלטיהםם כא"דת המדקרךא יזל'כושבלפה'נ,י והאממוןרו החעז"םללאאתההתנדרה,ך זכוי גאמיםלולתשמחוסעדיבםק..ו.ל
תורה ולשמור עבודוהב,מאאבמלרעזלה גכ"לחוללכאלהזענהייניר כהלחלסדבאששירששבימןעצאימםש להרמעההו,מוזוהארףיםגמע""חז.
משא"כ לגדולי ישראשלהאהזדהםירעוגשםהעבלגוגפו",חכגווןשיבהיאקורלאחומליצםד והקבטוברעתומשתכילם ואנכוה"שיג" (אללשאוןלרבשנום
בסוף ה'פתיחה' ל'אהבת חסדש').מים.
יש מ"ע בתורה כמו והחזקת בו ,ועוד אם כסףתלוה וגו' ,היינו כדי ללמדנו אשר
מלבד שאנחנו מצכוותיבם העשלו"גע" (חאו"מחחסמיתמן סח'וסב"תד) השא'דמםצוולתאדצםריכעוותד כואוננוה'מ(צדוהויינום שיעכלויוןה
מצד התורה כמו כללקייםחוהקמיצווההתכוארשהר ציושהאיה'ן ,להשודןעהתמ"באסנוק"זש)י ,ונפוסתןק הלמה"ם.ב (וסקה"ני)פקשאאםמילנאהכיבווזןה
נתבאר בפ' כבד את–אלבאי יךצואגוי'דילחמועבןהיואצררייכךוןל יעמשיוךתעהלמצהוואהדמשהוב.אשר ה' אלקיך נותן לך.
וכדאתאיינעוב"גמסודתבכןיםבוומדהאיאארבדכייותהקאיעםנמהיויןהמאוםקףאשרעמאשמכשכציעושיתל"התבכוהששהאכדייםדעאבמותהכהדמדה"יואאבגדולב'ב,צם ואנשוואתםהתםריןיהד'ילהחאהיחחיפומיוובגלארוםתדה.םעהא',ולמאמצולשומותכאצהוא,התבשעכאורגושלןי,לםהושכחשמתהוצקוווהבכורקיןחאםלהלדקעמלק"לדפלינשיהוה
בחובת האדם ומקבבליסםדרעלהיתהפישלכהרוככדמוו' ,באניע"נפח ושדלמאאכיובוןן נבתפיינרהושכיד–ו יע.צא,מכמל"ממקסובםרצאיוזנוו
הקב"ה בעשרת הדבשריייםכתליהוזתהרירבנומצמווצתד שחוביקןיאהדתםורלהמקלובם,ד אחבולבתבמהצואודתם.שוביהןנ"אמדםבזלהחבהרווא
לענין שכרה .דחוקיבדהרתךוכרלהל אאיפןי'הוכמצחוהותמהשקיאויןם עתצלומיויםשכובונארתוץלושנוםהגמצואופהי',כגבוןח,וכ"לשאמח"דמ
מיוחדות המה בא"י ישותארל ואמתשח"בהרונ 'קרמאהתה תשוערהת?'אולכקישההלאהרעץונכהמלוש ("וכמקיהירםמבזבה"ןמצובוחתו"ומאשהבבת"פ'
תולדות )בראשי ות"וכה"לוכתה'ב(דורכביוכ"מוגהמ"מחקועמווד)ת .,ואיאן"כלכשאוכרה יהוותכרחהואשבהואארץמכמובוןכלבלמבקווםל.שם
מצווה ,שהרי רבים עונים כן מפני הנימוס וכדומה ,וכן כאשר משתתף
ביאר הכתובבחדגתוםנהעולכלמכציוו"תבכ-יבאויןדשאובם והואכםחהשהשיכאוונמתצוולהשחםובמתצוהה.אודלםכן ובאזיהן גנד"למ
בזה א"י מבכהלחיוהבתלבכלו,וןמל"שמםהמיצאוהמ.צוה חוקית ג"כ ושכרה יותר על האדמה וגו',
וממילא נ"מ לדינא ,דאחר דכיבוד או"א היא חוקית כמו כל מצוות שבתורה ,עלינו
עם ה' ללכת בה על פי[וחאוףקישההיתוהרהמקודוםקלאו ומלראשעבלמצפויותדעשתביןאנואשדי.ם ללמחבשרלו לבעאכנוא"םמרשדיבןא
על בת ישראל והולידדמצבווןתויצשריכלוותאכוםונוהל,אמפאניב,שמעןנייןהתהורמצהווחהייהבואבכשבתוגדיעאהםטויובתהרלמחכברבוו,ד
ולא אכפת לנואבב,כוונעותוד ,המר"במהרדביננויםפ.סק (ח"ב פכ"ג בהגה"ה בסוגריים) שאין
הבדל בזה וגם במצוות שבין אדם לחברו צריך כוונה].
כן הוא במצות הלואה למי שנצרך ,דאע"ג שהיא חובת האדם מ"מ היא חוקית
ג"כ .וא"כ יש בזה כמה דינים מה שאין דומה ע"פ שכל אנושי שהיא חובת האדם.
ונ"מ לענין איסור נשךו,כ דתבמצרדבנוד(עח"תב פהכ"אגדבםה,גה"אהםשיליששיתל):א"דיםש נמפעוקתא מישנחהיירובהתלבוייןיםהעובשההם,
ואינו יכול להלוותםהפבעגו"לחה כשילאאלםשלםהלמווצותוםה ובבירןביהתעולשמהי לששהםואמצבוועהל ,ששדאזה מגאיוע סגוודחלר,
ומצד חובת האדם ההתויאקוןג"החנעגשדיותל וממהצמוצהווהלהללמוועתלהברמבעילתה.הורכאמווי ,שויאחמירהו גחזם"ל,הואשעגלם
חבירו במעותיו .אבזלה אהזמהרירההכתותוב:ר 'המאעולתנושמיע"םזחסשדאךס'ו.רוהלטקעבםל ,נששכךפיבעששוייםתאהופ–ן.כןואכ"חכ
תיקונה .אאם"אעלשיהילותוהתהוולאע רשוקתבזגהשהמיחוסתד.הפעולה ולא בכוונה כלל ,אז
ביארנו ב"הרחאיבן דבבכור"חהבלס'פעובלראלשמיעתלהמ"בחעולמםה השרוכחתנוי,ב ובמסתפפרשתטהעליבוםר זע"הח,חסוידטוה'ש
משכן שילה אוהל ִשֵׁכּן באדם עד ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב.
