Page 206 - yaniv
P. 206
195
הָ ַרחֲמָנו ּת ׁשֶי ֵּ ׁש עַל הַנ ְּ ׁשָמ ֹות ׁשֶבָּע ֹול ָם הַבָּא ,כִּי ׁשָם
בָּע ֹול ָם הַבָּא נ ִמְצָאִים בְּנ ֵי אָ ָדם ׁשֶה ֹול ְכִים עֲ ֻר ּמִים מַ ּמָ ׁש
ו ְאִי אֶפְ ׁשָר ל ְ ַרחֵם עֲל ֵיהֶם כְּל ָל .כִּי בָּע ֹול ָם הַז ֶ ּה כְּ ׁשֶהָאָ ָדם
עֵר ֹם בְּל ֹא מַל ְבּו ּ ׁש אֲז ַי אֶפְ ׁשָר ל ְ ַקבֵּץ נ ְ ָדב ֹות עֲבו ּר ֹו
ו ְל ַעֲשׂ ֹות ל ֹו ַקאפְטִין ]סוג מלבוש[ .אֲבָל בָּע ֹול ָם הַבָּא ,מִי
ׁשֶה ֹול ֵך ְעֵר ֹם אִי אֶפְ ׁשָר ל ְ ַרחֵם עָל ָיו כְּל ָל .כִּי ׁשָם אֵין
מ ֹועִיל ׁשו ּם ַרחֲמָנו ּת ,כִּי אֵיז ֶה מַל ְבּו ּ ׁש הו ּא צָ ִריך ְ? הֲל ֹא
הו ּא ַרק מַל ְבּו ּ ׁש ׁשֶל ּת ֹו ָרה ו ּמִצְו ֹות ,ו ְל ָז ֶה אֵין מ ֹועִיל ׁשָם
ַרחֲמָנו ּת .אֲבָל מִי ׁשֶז ֹוּכֶה ל ְהִתְ ָק ֵרב ל ְצַ ִד ּיק אֲמִ ּתִי ,הו ּא
י ָכ ֹול ל ָרו ּץ ל ְהַצַ ּ ִד ּיק ו ְל ִ ַקּח אֶצְל ֹו אֵיז ֶה מַל ְבּו ּ ׁש ל ְהִתְל ַבֵּ ׁש
עַצְמ ֹו.
ׁשו ּב ׁשָמַעְ ּתִי שִׂיחָת ֹו הַ ְקּד ֹו ׁשָה מֵעֵין ז ֶהׁ ,שֶאָמַר :בָּע ֹול ָם
הַבָּא מֻנ ָּחִין כַּ ּמָה בְּנ ֵי אָ ָדם בַּחו ּץ ו ְהֵם צ ֹועֲ ִקים בְּק ֹול מַר:
‘ ּתְנו ּל ָנו ּמַה ל ֶּאֱכֹל’ ,ו ּבָאִין אֶצְל ָם ו ְא ֹומְ ִרים ל ָהֶם‘ :הֲ ֵרי
ל ָכֶם אֲכִיל ָה ו ּ ׁשְתִי ָ ּה אִכְלו ּו ּ ׁשְתו’ּ ,ו ְהֵם מְ ׁשִיבִים ‘ל ֹא ל ֹא,
אֵין אָנו ּצְ ִריכִים אֲכִיל ָה ז ֹאתַ ,רק אָנו ּצְ ִריכִים אֲכִיל ָה
ו ּ ׁשְתִי ָ ּה ׁשֶל ּת ֹו ָרה ו ַעֲב ֹו ָדה’ .ו ְכֵן מֻנ ָּחִים כַּ ּמָה בְּנ ֵי אָ ָדם
עֲ ֻר ּמִים בַּחו ּץ ו ְהֵם צ ֹועֲ ִקים ג ַּם כֵּן מְאֹדּ ‘ :תְנו ּל ָנו ּבַּ ּמֶה
ל ְהִתְכַּסּ ֹות’ ,ו ּבָאִין אֶצְל ָם ו ְא ֹומְ ִרים‘ :הֲ ֵרי ל ָכֶם מַל ְבּו ּ ׁשִים’,
ו ְהֵם מְ ׁשִיבִים‘ :ל ֹא ,אֵין אֵל ּו ּמַל ְבּו ּ ׁשִים נ ִצְ ָרכִים ל ָנו ּכְּל ָל.
ַרק אָנו ּצְ ִריכִים מִצְו ֹות ו ּמַעֲשִׂים ט ֹובִים ל ְהִתְל ַבֵּ ׁש