Page 207 - yaniv
P. 207
196
בָּהֶם’ עָנ ָה ו ְאָמַר :אַ ׁשְ ֵרי מִי ׁשֶז ֹוּכֶה ל ֶאֱכֹל כַּ ּמָה ּפְ ָר ִקים
מִ ׁשְנ ָי ֹות ו ְל ִ ׁשְ ּת ֹות אַחַר־כָּך ְאֵיז ֶה ַק ּפִיטְל ִיך ְ]פרקי[ ּתְהִל ִּים,
ו ּל ְהִתְל ַבֵּ ׁש בְּאֵיז ֶה מִצְו ֹות.
}שִׂיחָה כג{
הִתְבּוֹ ְדדוּת ׁשֶל ָד ּו ִד הַ ּמֶל ֶך ְ
הִז ְהִיר מְאד כַּ ּמָה ּפְעָמִים עַל עִנ ְי ַן הַ ּשִׂיחָה בֵּינוֹ ל ְבֵין קוֹנוֹ
ׁשֶכָּל אָ ָדם י ְ ַדבֵּר ו ְי ָשִׂיחַ בֵּינוֹ ל ְבֵין קוֹנוֹ ו ִי ַי ּׁשֵב עַצְמוֹ הֵיטֵב
מַה הוּא עוֹשֶׂה בָּעוֹל ָם הַז ֶ ּה ו ִי ַרחֵם עַל עַצְמוֹ ,ו ְי ִפְרשׂ כַּ ּפָיו
בְּתַחֲנוּנ ִים וּפִיּוּסִים ל ְבַ ֵקּשׁ וּל ְהִתְחַנ ֵּן מִל ְּפָנ ָיו י ִתְבָּ ַרך ְ
ׁשֶי ְּז ַכֵּהוּ בְּ ַרחֲמָיו הַ ּמְ ֻרבִּים ל ְהִתְ ָק ֵרב ל ַעֲבוֹ ָדתוֹ י ִתְבָּ ַרך ְ.
ו ְי ִ ׁשְ ּתַ ֵד ּל ל ְהַמְצִיא לוֹ טְעָנוֹת וּבַ ָקּשׁוֹת עַל ז ֶה ו ְעִנ ְי ַן שִׂיחָה
זוֹ י ִהְי ֶה בִּל ְשׁוֹן )אַ ׁשְכְּנ ַז( ׁשֶ ּמְ ַדבְּ ִרים בּוֹ וּכְבָר מְבֹאָר ז ֹאת
בַּסְּפָ ִרים הַנ ִּ ְד ּפָסִים .אֲבָל יוֹתֵר מִז ֶ ּה הִ ְרבָּה ל ְ ַדבֵּר עִ ּמָנוּ
הַ ְרבֵּה מְאד בְּעִנ ְי ָן ז ֶה כִּי מִי ׁשֶי ַּ ְרג ִּיל עַצְמוֹ ל ִנ ְהג הַנ ְהָג ָה
זוֹ בְּכָל יוֹם עַל כָּל ּפָנ ִים ׁשָעָה אַחַת בְּו ַ ַד ּאי י ִז ְכֶּה
ל ְהִתְ ָק ֵרב אֵל ָיו י ִתְבָּ ַרך ְבֶּאֱמֶת .ו ְאַף אִם ל ִפְעָמִים הוּא
רוֹאֶה ׁשֶ ּמְ ַקי ֵּם הַנ ְהָג ָה זוֹ י ָמִים ו ְ ׁשָנ ִים ו ְאַף עַל ּפִי כֵן עֲ ַדי ִן
לא ז ָכָה ל ְהִתְ ָק ְרבוּת כָּ ָראוּי ,אַף עַל ּפִי כֵן י ְחַז ֵ ּק עַצְמוֹ
יוֹתֵר ו ְיוֹתֵר ,כִּי סוֹף כָּל סוֹף יוֹעִיל לוֹ בְּו ַ ַד ּאי .ו ְאָמַר
