Page 14 - תקצירי תזות הנדסה ירוקה 2025

פעילות אנטי-ויראלית של פוליסכרידים מאצות אדומיות שעברו סולפטציה כימית נגד נגיפי ההרפס
נוף כרשאן; sarensara8@gmail.com
פרופ' אושרת אונטמן1, פרופ' מחמוד חליחל2
1המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, באר שבע
2אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע
נגיפי הרפס מסוגלים ליצור זיהומים מתמשכים מכיוון שהם נמצאים במצב רדום בתאי עצב גם לאחר שסימפטומי המחלה חולפים. בעוד שטיפולים נוכחיים, כגון אציקלוביר, מסייעים בהפחתת התסמינים ותדירות ההתפרצויות, הם אינם מסוגלים להשמיד את הנגיף עצמו ועלולים להוביל להתפתחות עמידות ותופעות לוואי. עובדה זו מדגישה את הצורך בטיפולים חלופיים. פוליסכרידים מסולפטים ממקורות טבעיים,
בעלי פעילות אנטי-ויראלית כנגד נגיפי הרפס, יכולים לשמש גם כן כטיפול בנגיפי ההרפס.
מטרת העל של המחקר היא להגביר את הפעילות האנטי-ויראלית של פוליסכרידים מסולפטים המופקים מאצות אדומות כנגד נגיפי ההרפס (1 -Herpes simplex virus types 1 –HSV) ו- Varicella-zoster virus VZV–)) על ידי הגדלת תכולת הסולפט שלהם באמצעות סולפטציה כימית. בנוסף, לבדוק את השפעת הסולפטציה על הפעילות האנטי-אוקסידנטית. הפוליסכרידים העיקריים שנחקרו (P.sp. ,P.cr.) הופקו משני
זני מיקרואצות אדומיות, Porphyridium cruentum ו-Porphyridium sp., בהתאמה.
הסולפטציה הכימית בוצעה באמצעות שיטת sulfur trioxide-pyridineבמרווחי זמן שונים (1-7 h), לאחר טיפול מקדים בנתרן בורוהידריד, והרכב הסולפט נבדק בשיטה ספקטרופוטומטרית. הסולפטציה הכימית הובילה לעלייה משמעותית באחוז הסולפט בכל שלושת הפוליסכרידים שנבדקו. עבור P.cr ו- P.sp, נצפתה מגמת עלייה באחוז הסולפט עם הארכת זמן התגובה, כאשר הטווחים שהתקבלו היו 14.2-26.1 wt% ו- -12.9 27.5 wt%, בהתאמה, בעוד שקאפה קרגינן -K הגיע לרוויה לאחר 1 h, כאשר תכולת הסולפט שלו התייצבה עד 36.5 wt%. הציטוטוקסיות של הפוליסכרידים ללא ואחרי סולפטציה הוערכה בתאי Vero באמצעות תצפיות מיקרוסקופיות ושיטת (XTT Tetrazolium Salt(. P.cr ו- P.sp לפני ואחרי סולפטציה שבוצעה בתנאים השונים לא היו ציטוטקסים לתאים (עד (1000 μg/mL; עם זאת, תוספת הפוליסכרידK גרמה כ-30% תמותת תאי Vero בריכוז1000 μg/mL לאחר טיפול מקדים עם נתרן בורוהידריד וסולפטציה בזמני תגובה של (1, Vero בתאי VZV-ו HSV-1 הפעילות האנטי-ויראלית של הפוליסכרידים המסולפטים נבדקה כנגד .)h 7 ,3 בריכוזים של (1,10 μg/mL), בזמן ואחרי הדבקה במשך 48 h, והעיכוב הוערך באמצעות שיטת הפלאקים. P.sp שטופלו בנתרן בורוהידריד, ולאחר מכן עברו סולפטציה עד 3 h, הניבו פעילויות אנטי-ויראלית גבוהה יותר מאשר מקבילהם הנטיביים שלא עברו סולפטציה ופעילותם בקורלציה עם העלייה באחוז הסולפט. לדוגמה, P.cr ו-P.sp, שעברו חיזור וסולפטציה במשך 3 h בריכוז של 10 μg/mL, הניבו 100% עיכוב ויראלי, בהשוואה למקבילהם שלא עברו סולפטציה, שהניבו 40.0% ו-37.3% עיכוב, בהתאמה, נגד 1-HSV. עם זאת, סולפטציה ממושכת (7 h) הובילה לירידה בפעילות האנטי-ויראלית, בהשוואה לפוליסכרידים שלא עברו סולפטציה. יתר על כן, נמצא כי טיפול מקדים בנתרן בורוהידריד הוא שלב חיוני בתהליך הסולפטציה
14