Page 101 - 919-מוכן
P. 101

‫‪100‬‬

‫אינה הולמת את התפיסה שביסוד האמנה (דו"ח הביניים‬

              ‫של ועדת שניט‪ ,‬בעמ' ‪ .)4‬הוועדה ציינה כי‪:‬‬

         ‫"הקשר של הילד עם כל אחד מהוריו‬
         ‫הוא מרכיב משמעותי וחיוני‬
         ‫להתפתחותו התקינה‪ .‬המחקרים [‪]...‬‬
         ‫אשר הוצגו בהרחבה בפני הוועדה‪,‬‬
         ‫הראו כי התפתחותם של ילדים שהיו‬
         ‫להם קשרים עם שני הוריהם תקינה‬
         ‫באופן משמעותי יותר מזו של ילדים‬
         ‫שהיה להם קשר רק עם הורה אחד‬
         ‫[‪ ]...‬חשיבות הקשר היא בכך‪ ,‬שהילד‬
         ‫נחשף באופן ישיר וקרוב לשתי‬
         ‫דמויות של הורים‪ ,‬דבר המשפר את‬
         ‫התפתחות אישיותו‪ .‬נוסף על האמור‪,‬‬
         ‫הפחתה בתדירות הקשר עשויה לפגוע‬
         ‫בקשריו עם כל אחד מהוריו‪ ,‬ולפגיעה‬
         ‫זו יש השפעות מזיקות מיידיות‬
         ‫וארוכות טווח על הילד [‪ ]...‬זכותו‬
         ‫העצמית של הילד לקשר עם הוריו‬
         ‫היא כאמור זכותו העצמית לקשר‬
         ‫אישי‪ ,‬ישיר וסדיר עם שני ההורים‬
         ‫[‪ ]...‬לפיכך האחריות ההורית היא‬
         ‫לאפשר לילד להיות בקשר ממשי עם‬
         ‫ההורה האחר‪ ,‬ורק במקרים שבהם‬
   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106