Page 61 - הבחירה בחיים - ספר
P. 61
העלייה לארץ 1950 -
פלה ממשיכה ומספרת...
"מונדוש נפטר ב 1948 -ולאחר מותו אבא רצה לנסוע לאמריקה ולהתחיל חיים חדשים .אמא רצתה
לעלות לישראל ואמרה שהיא לא משאירה את מונדוש על אדמת גרמניה .עברו שנתיים נוספות
עד שיכולנו לעזוב את גרמניה ,במהלכן סודרה הניירת ושולמה העברת עצמותיו של מונדוש
לארץ .את הטיפול בסגירת האישורים האחרונים אבא
העביר לאדם שהיה אמין עליו ,השאיר לו כסף ואנחנו
עלינו לארץ ישראל באוניה דרך איטליה.
פנחס ורחל עלינו בשנת 1950לארץ .כשירדנו מהאונייה לא
הלכנו למחנה עולים אלא נסענו במונית לדודה שלי
לאה (אחות של אבא פנחס) שגרה עם בעלה האגרונום
יצחק רפפורט ובנם שמחה בעין ורד בגוש תל מונד.
הגענו לביתם -משפחה של 4נפשות ,לאחר השואה,
עם מטען רגשי ופיזי ,בתקופה מורכבת בארץ -
לאחר מלחמת השחרור כשהפדאיון היו תוקפים את
התושבים היהודים .אני זוכרת שיצחק היה ישן עם
רובה מתחת לכרית השינה .לאה ויצחק קיבלו אותנו
בצורה יוצאת מן הכלל ,אירחו אותנו בנדיבות ונתנו
לנו הרגשה חמימה של משפחה.
יצחק רפפורט אמר שלא צריך לגור קרוב למשפחה .אלה גרים בתל אביב ,אלה גרים בעין ורד
ואתם תגורו בחיפה .יצחק עזר לנו לחפש בעיתון בית עבורנו ומשמצא מודעה על מכירת בית
בקריית מוצקין ,הוא נסע עם אבא ואמא לראות אותו .בקריית מוצקין היו שני בתים למכירה
-האחד ,היה בשדרות השופטים והשני ,בית מול המקווה בו גרה דיירת מוגנת שלאחר מכן,
הוסיפה לחיות בו עוד 30שנה .תוך חודש קנינו את הבית בשדרות השופטים .אני הייתי תקופת
מה אצל לאה ואח"כ אצל שלמה (אח של אבא) בתל אביב ברחוב שלום עליכם והבנות דודות
שלי היו מאד גאות בי .באתי עם צמות שהייתי מסובבת אותן על האוזניים ועם שמלות וכתפיות
ובולרו .התלבשתי כמו עולה חדשה .בינתיים ,שרה והוריי הגיעו למוצקין וארגנו את הבית
למגורים".
61