Page 67 - הבחירה בחיים - ספר
P. 67
הקשר המשפחתי שלנו היה חזק מאד ,ואחד טיפל בשני .היחסים שלי עם אבא שלי היו מאד
מורכבים .לא היו יחסים חמים בינינו .כיום ,אני חושבת עליו דברים אחרים .בזכותו חיינו טוב
לאחר המלחמה ,וגם עלינו לארץ וקנינו בית .הוא בן אדם שיזם ,ידע להסתדר והיה מאד חכם.
אני מתחרטת שלא נתתי לו בחייו את היחס שהגיע לו אך ,סעדתי אותו במסירות במחלתו הקשה
עד מותו .בדרך שלו הוא דאג לנו מאד גם אם דרכו לא הייתה דרכי .אבל ,זאת חכמה בדיעבד
להבין שאין דרך אחת נכונה.
מערכת היחסים עם אמא שלי ,שאני מאד דומה לה חיצונית הייתה מצוינת ,ואת אחותי אהבתי
אהבת נפש .גיסי היה לי כאח – דאגנו זה לזה באהבה ,בהערכה ובכבוד רב.
שמעון ושרה היו נוסעים פעם בשנה לכנס של בני העיר שהתקיים בבית ציוני אמריקה בתל
אביב .המשתתפים בכנס מימנו אותו וגם אספו כסף להוצאת הספר המספר את ספור ויירז'בניק-
סטרחוביצה והכולל עדויות של שורדים .לא הצטרפתי לכנסים אלה אך לאחר מותם נסעתי
לכנס .אני זוכרת שניגשתי לשלם לגברת שאספה את הכסף .היא שאלה "בשביל מי את משלמת?"
עניתי לה "בשביל הלשטיין" .היא הרימה את ראשה ואמרה "את לא יפה כמו אמא שלך" .אמא
שלי הייתה קמה בבוקר עם לחיים וורודות ועיניים מבריקות .היא הייתה יפה ,מדהימה וחכמה.״
שמעון חובש כובע לבן ומחזיק את דגל ישראל בצעדה בגאוטינג
פלה ושרה צועדות בגאוטינג
67
