Page 11 - חוברת על"ה 19

‫מקורות רבים של חז"ל מסוף ימי הבית השני ומתקופת‬ ‫הממצא החשוב והמשמעותי בבית‬
‫התלמוד מלמדים על החשיבות שייחסו חכמים למבנה‬ ‫הכנסת הוא רצפת פסיפס מיוחדת‬
‫בית הכנסת‪ .‬לאחר חורבן בית המקדש ובהיעדר בית‬ ‫ונדירה בת ‪ 1,500‬שנה בגודל של‬
‫לפולחן דתי‪ ,‬הועבר מרכז הכובד הדתי לבית הכנסת‪,‬‬ ‫‪ 7.8x3.7‬מטרים‪ .‬בפסיפס מנורה‬
‫שכונה מקדש מעט‪ ,‬והתפילה הייתה לעיקר בעבודת‬ ‫בעלת שבעה קנים‪ ,‬כתובת הקדשה‪,‬‬
‫האל‪" :‬איזו היא עבודה שהיא בלב? הוי אומר זו תפילה"‬ ‫דמויות של בעלי חיים מסוגים‬
‫(תענית ב ע"א)‪ .‬מקורות נוספים מבליטים את מקומו‬ ‫שונים וגפן משתרגת שיוצאת‬
‫של בית הכנסת בחיי היומיום של הקהילה‪" :‬אבא בנימין‬ ‫מתוך אמפורה (מעין קנקן)‪.‬‬
‫אומר אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת‬ ‫הרצפה מעוטרת ב‪ 11-‬שורות של‬
‫שנאמר לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רינה שם‬ ‫מדליונים (קנוקונות) ובתוכם‬
‫תהא תפילה" (ברכות ו ע"א)‪ .‬כשמסיירים בבתי כנסיות‬ ‫חיות ארצישראליות‪ :‬צביים ושפני‬
‫מהעת העתיקה‪ ,‬יש לנסות לשמוע את התפילות הרבות‬ ‫סלע לצד פילים‪ ,‬נמרים וטווסים‪.‬‬
‫שהתקיימו כאן לצד לימוד תורה פורה ורעשני‪ .‬אומנם‬ ‫בשורות העליונות של הרצפה‪,‬‬
‫בתי כנסת היו הבניינים המפוארים ביותר בעיר ונבנו‬ ‫מנורה בעלת שלוש רגלים שצורתן‬
‫במקום הגבוה ביותר בעיר‪ ,‬אך העיקר לא היה המבנה‪,‬‬ ‫כרגלי אריה לצד אתרוגים‪ ,‬שופר‬
‫אלא התפילה שהתקיימה בתוכו‪ .‬פחות אדריכלות‪ ,‬יותר‬ ‫ולולב‪ .‬בצידי המנורה ניצבים עצי‬

‫רוח!‬ ‫דקל ואריות‪ ,‬סמל לנחלת יהודה‬

‫בביקור בבית הכנסת במעון (או בכל בית כנסת אחר)‪,‬‬ ‫הטווס גדול ביחס לפיל‪ ,‬החוגלה קטנה במידתה ביחס‬
‫קשה להתעלם מהעזובה ומכך שלא נותרו שרידים‬ ‫לעופות האחרים‪.‬‬
‫מפוארים מימי הזוהר של בית הכנסת‪ ,‬למעט רצפת‬
‫הפסיפס‪ .‬חשוב להזכיר מקור מפתיע המתייחס לביקורנו‬ ‫רצפות פסיפס דומות נמצאו בשתי כנסיות‪ ,‬בחורבת‬
‫בשרידי בתי כנסיות‪" :‬בתי כנסיות שחרבו בקדושתן הן‬ ‫שלאל (בפארק אשכול) וסמוך לכיסופים‪ ,‬וכן בבית כנסת‬
‫עומדין‪ ,‬שנאמר והשמותי את מקדשיכם‪ .‬ועוד אמר ר'‬ ‫בעיר עזה‪ .‬ייתכן שאותו אומן יצר את כל הרצפות הללו‪,‬‬
‫יהודה‪ :‬בית כנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין‬
‫בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על‬
‫גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא (קיצור דרך) שנאמר‬
‫והשמותי את מקדשיכם (ויקרא כו לא) – קדושתן אף‬

‫כשהן שוממין" (מגילה כח ע"א)‪.‬‬

‫נתון המלמד על שיתופי פעולה בין‬
‫נוצרים ליהודים במרחב זה במאה‬

‫השישית לספירה‪.‬‬

‫רצפת בית הכנסת‪ ,‬צילום‪ :‬צבי פירר‬ ‫בחלקה העליון של רצפת הפסיפס‪,‬‬
‫נחשפה כתובת הקדשה לתורם‪( :‬ד)‬
‫כירין לטב כל קהלה ‪( /‬די) עבדו הדן‬
‫פספה ‪ /‬וכן דאישין תמה ויהודה ‪/‬‬
‫תיהבו תג תרי דינרין) זכורים לטוב‬
‫כל בני הקהילה שעשו פסיפס זה‪.‬‬
‫וכן האישים תמה ויהודה שתרמו‬
‫סך שני דינרים)‪ .‬כבר לפני ‪1,500‬‬
‫שנה‪ ,‬התנוססו שמות תורמים‬
‫במקום שבו קהל המתפללים יכול‬
‫לראותם‪ .‬השם יהודה‪ ,‬שמו של‬
‫אחד התורמים‪ ,‬מתחבר עם האריות‬

‫הרבים הנמצאים בפסיפס‪.‬‬

‫‪11‬‬