Page 22 - חוברת על״ה 21
P. 22

‫פארק הצפרות הוקם כחלק מרשת‬                                       ‫כחלק מהקמת הפארק‪ ,‬שופצה כיתת לימוד ע"ש‬
‫מרכזי צפרות בישראל וכחלק ממיזם‬                                   ‫גייל רובין‪ ,‬צפרת וצלמת מוכשרת‪ ,‬בוצע פיתוח‬
‫‪ Start Up Nature‬של החברה להגנת‬                                   ‫מקיף במבואת הכניסה לפארק‪ ,‬בוצעו עבודות עפר‬
‫הטבע‪ .‬הרעיון של המיזם הייחודי הוא‬                                ‫לשיקום גדות הבריכות וליצירת בית גידול מגוון‬
‫להשיב ולחדש בתי גידול טבעיים‪.‬‬                                    ‫ועשיר לדגים‪ ,‬לחרקים‪ ,‬לצבים רכים ולציפורים‪.‬‬
‫עד ראשית המאה ה‪ ,20-‬היו בישראל‬                                   ‫בנוסף‪ ,‬הוקמו ארבעה מצפורים חדשים‪ ,‬המאפשרים‬
‫כ‪ 200,000-‬דונם של בתי גידול‬                                      ‫למבקרים ליהנות מצפייה בציפורים מקרוב‪ .‬מרפסת‬
‫מימיים (ביצות)‪ ,‬יותר מ‪ 90%-‬מהם‬                                   ‫התצפית ממוקמת על גג בית קנדה שבלב הפארק‬
‫יובשו ונוקזו תוך פחות ממאה שנה!‬                                  ‫ומאפשרת למבקרים תצפית מגבוה על שטח הפארק‬
‫בעשרים השנים האחרונות‪ ,‬חלה‬                                       ‫ועל הסביבה‪ .‬בבית קנדה‪ ,‬תוכלו לצפות בסרטונים‬
‫מגמת ירידה בגידול דגים בישראל‪,‬‬                                   ‫על נדידת ציפורים ועל שיקום בתי גידול מימיים‪.‬‬
‫ובריכות רבות נעזבו ויובשו‪ .‬החברה‬
‫להגנת הטבע מובילה מהלך לשיקום‬                                                 ‫הסרטונים הופקו במיוחד לפארק הצפרות‪.‬‬
‫בתי הגידול המימיים ולחידושם‬
‫במקומות המתאימים לכך‪ ,‬ומעגן‬

   ‫מיכאל הוא אחד המקומות הללו‬

‫משפחת ג'ורבאן הגיעה למקום מעמק הירדן (ע'ור‬                                        ‫צפרים במצפור פארק הצפרות במעגן מיכאל‪,‬‬
‫בערבית)‪ ,‬ולכן תושבי הכפר כונו ע'וארנה‪ .‬התושבים‬                                                                          ‫צילום‪ :‬תומר אבני‬
‫התפרנסו מדיג בביצות ובים התיכון‪ ,‬מיצירת קדרות‬
‫מאדמת הביצה ומיצירת מחצלות מצמחי הגומא‬                           ‫בפארק מתקיים סיור מודרך המתמקד בנושאים‬
‫והקנה‪ .‬בעקבות ייבוש הביצה בשנת ‪ 1924‬לטובת‬                        ‫מגוונים ומותאם לקבוצות הגיל המבקרות במקום‪.‬‬
‫הכשרת אדמות לחקלאות לתושבי זיכרון יעקב‬                           ‫הסיור מתחיל במבואת הפארק‪ ,‬שם מצטיידים‬
‫ולצורך מיגור מחלת המלריה‪ ,‬הוצעה לתושבי הכפר‬                      ‫במשקפות שילוו את המבקרים לאורך הסיור‪ .‬משם‬
‫קרקע חלופית ותוספת שכר על עזרתם בייבוש‬                           ‫עולים לנקודת תצפית ברכס הכורכר להשקיף אל‬
                                                                 ‫בריכות הדגים של קיבוץ מעגן מיכאל‪ ,‬אשר הוקם‬
                          ‫הביצה ועל אובדן מקור פרנסתם‪.‬‬           ‫בשנת ‪ 1949‬על אדמות ביצות הכבארה שיובשו‬
                                                                 ‫כקיבוץ ראשון של תנועת הצופים העבריים‪ .‬שם‬
                               ‫גשר וילהלם‪ ,‬צילום‪ :‬קובי סימן טוב‬  ‫הקיבוץ נגזר מההחלטה להקים מעגן דייג בחוף הים‬
                                                                 ‫ומשמו של מיכאל פולק‪ ,‬מייסד מפעל המלט נשר‬

                                                                                                    ‫ואחד מחברי ארגון פיק"א‪.‬‬

                                                                 ‫בבריכות הדגים הרבות מגדלים דגי מאכל ונוי‪.‬‬
                                                                 ‫הבריכות מקבלות את מימיהן מנחל תנינים ומבריכות‬
                                                                 ‫תמסח ומשנות החמישים משמשות מקור הכנסה‬

                                                                       ‫לקיבוץ לצד מפעל פלסאון ולצד ענפים נוספים‪.‬‬

                                                                 ‫מדרום לקיבוץ‪ ,‬נמצא הכפר הציורי ג'אסר א‪-‬זרקה‬
                                                                 ‫(משמעות שמו היא גשר שמעל הנחל הכחול‪ ,‬הוא‬
                                                                 ‫נחל תנינים‪ .‬הגשר שוחזר ואפשר לבקר בו במהלך‬
                                                                 ‫הסיור)‪ .‬כבר לפני ‪ 500‬שנה‪ ,‬חיה סביב ביצת הכבארה‬
                                                                 ‫קבוצה שנקראה ג'מוסין (מגדלי הג'מוסים)‪ .‬תושבי‬
                                                                 ‫הכפר אינם ממוצא אחיד‪ ,‬הם הגיעו מעמק הירדן‪,‬‬

                                                                                        ‫מהשומרון‪ ,‬ממצרים‪ ,‬מחורן ומסודן‪.‬‬

                                                                 ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27