Page 9 - חוברת על״ה 21
P. 9
שהוקם לראשונה ב 1892-בירושלים כחלק מהחזון בתחרות אדריכלים לתכנון המתחם ,נבחרה
של היישוב היהודי להקים מרכז תרבותי ורוחני הצעתם של אל מנספלד ושל דורה גד ,לימים
עברי בארץ .ב ,1925-נהיה הבית לספרייה הרשמית זוכי פרס ישראל .הם הציעו לבנות מעין
של האוניברסיטה העברית ומאוחר יותר לספרייה כפר ים תיכוני באמצעות יחידות מודולריות
לאומית .המבנה שמולנו הוא יצירת מופת אדריכלית. ריבועיות שיבטאו את הקשר שבין העבר
המתכננים (משרד אדריכלים משוויץ ,הרצוג ודה מרון, להווה .ממקום זה ,אפשר להבחין גם בכיפת
ולצידם אדריכלים ישראלים מהמשרד מן-שנער) היכל הספר – כיפה לבנה המעוצבת ככד
הקפידו על כל אלמנט ועל כל פרט לאורך הבנייה, ובתוכה מוצגות חלק ממגילות ים המלח
עד לרמת הבורג .נבחין ,בין השאר ,בחזיתות המבנה שהתגלו ב 1947-במערה סמוך לקיבוץ
המצופות אבן ,שנחצבה במצפה רמון ,בהשראת אבני
הכותל .בולטת לעין גם העובדה שבניגוד למבנים קלי"ה
אחרים באזור ,הספרייה אינה מוקפת גדרות ,בחירה
היוצרת תחושת נגישות וקרבה בין הציבור והאוצרות נחנך כאן מבנה בית המשפט העליון .בתכנון המבנה,
השמורים בפנים .אוצרות הספרייה כוללים ארבעה שולבו מוטיבים שונים היוצרים ביניהם מתח ,אך גם
מיליון ספרים ,מאות אלפי עיתונים ,תצלומים ,כתבי השלמה ,וביטוי של ישן מול חדש .כך אפשר להבחין
יד ,מפות ,הקלטות מוזיקליות – מהעולם היהודי בשילוב של אדריכלות מודרנית עם בנייה ירושלמית
מסורתית; של קו ישר ,שמבטא את החוק ואת דרך
והישראלי ומכל רחבי המזרח התיכון. הישר ,לצד מוטיב המעגל ,שמבטא את אידיאל הצדק:
"ינחני במעגלי צדק למען שמו" (תהלים כג ,ג) .כחלק
מכלול קריית הלאום ,המתפרש על פני אלף מרצון לחבר את המשכן הדמוקרטי גם לשורשים
דונם ,מתפתח ומשנה את פניו עם הזמן .לפני יהודיים ,הוצב ברחבת הכניסה לבניין חלק מרצפת
שנים מספר ,הוחלט להשקיע בתכנון מחדש של פסיפס שנמצאה בבית הכנסת העתיק בחמת גדר,
האזור כדי לחבר את הקריה לעיר וכדי להנגיש המתוארך למאה החמישית לספירה .ברצפה מופיעים
את המרחב לציבור הרחב ולעובדי קריית שני אריות ,המזכירים את סמלה של ירושלים ,שני
הממשלה המגיעים למשרדיהם מדי יום .כחלק ברושים וכתובת בארמית ובה שמות התורמים
מהתוכנית ,הוקם פארק חדש ומרשים מול לבית הכנסת .הכתובת מזכירה לנו שגם הקמת בית
הספרייה הלאומית (שדרות רופין). המשפט העליון התאפשרה הודות לתרומה.
לפני כשנה ,נחנכה בפארק אנדרטה המנציחה נחצה את הכביש ונצעד כעת בכיוון ההפוך ,דרומה
את החללים ואת הנרצחים הירושלמיים ברחוב קפלן .כעבור כעשר דקות הליכה ,נגיע לאחד
במלחמת חרבות ברזל .בסיסה בצורת מגן דוד המבנים המרשימים ביותר בירושלים המערבית כיום,
אשר מקודקודיו מזדקרים מעלה ,לגובה 5.5 והוא הספרייה הלאומית .המבנה החדש הוא גלגולו
מ' ,לוחות ברזל .אלה יוצרים יחד דימוי של עץ המודרני של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי,
שנגדע .העץ מנציח את החיים שנקטעו ומביע
את התקווה לחיבור ולצמיחה מתוך השבר.
התחנה האחרונה בסיורנו נמצאת בחצר הספרייה. הכנסת וחצר האותיות בספרייה הלאומית ,צילום :אופיר ממן
בחצר ,הפונה לכנסת ,נבחין ביצירת אבן ענקית בשם
"אותיות אור" ,פרי עיצוב האומן וחתן פרס ישראל
מיכה אולמן .יצירתו מורכבת מ 22-אותיות אבן
עבריות גדולות אשר מזמינות את המבקרים ללכת
ביניהן ולהיכנס לחלל תת קרקעי המתכתב עם פסל
"הספרייה הריקה" שעיצב אולמן בברלין ,במקום
שבו שרפו הנאצים עשרות אלפי ספרים ב.1933-
היצירה מזכירה לנו עוד חיבור בין עבר להווה ,בין
סמכות לנגישות – חיבורים המתקיימים כאן בזכות
האדריכלות ,כפי שהשתקפה לאורך סיורנו.
9
