Page 30 - על״ה 15
P. 30

‫תושבי הכפר סיפרו כי היו מודעים להצלחות המפעל‬                       ‫לא היו עיוורים מלידה‪ ,‬אלא התעוורו כתוצאה ממחלות‬
‫וטענו שקופחו מן ההתחלה‪ .‬לטענתם‪ ,‬הם עבדו קשה‬                        ‫ומתאונות שונות‪ .‬בתחילה כונה המקום כפר העיוורים‬
‫ולא תוגמלו בהתאם‪ .‬בשנים הראשונות להקמת המפעל‪,‬‬                      ‫או שיכון העיוורים‪ .‬התושבים הרגישו ששמות אלו‬
‫כשבארץ שרר מחסור כלכלי‪ ,‬לא היה קשה לשווק‬                           ‫מדגישים את מוגבלותם‪ ,‬ולכן שונה השם לכפר אוריאל‪,‬‬
‫את התוצרת במחיר מתקבל על הדעת‪ .‬כמו כן‪ ,‬נהנו‬
‫המפעלים מהקלות מסוימות במיסים ומפטור ממכס‬                             ‫שם שסימל את מה שהיה חסר לתושביו‪ :‬אור מהאל‪.‬‬
‫על חומרי גלם‪ ,‬אך הקלות אלו בוטלו במשך הזמן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפסיקו הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון את‬                     ‫עם העלייה לקרקע‪ ,‬נבנתה תשתית בהתאמה לצרכים‬
‫התקשרותם עם המפעל‪ .‬בו בזמן הופיעו בשוק החופשי‬                      ‫של תושבי הכפר‪ .‬בעוד שתושבי שכונות אחרות‬
‫מוצרים חדשים וזולים שיוצרו במפעלים ממוכנים‪.‬‬                        ‫בגדרה נאלצו להסתפק בדרכי עפר‪ ,‬נסלל בכפר אוריאל‬
‫העיוורים התקשו להתחרות במפעלים אלו‪ .‬בדוח של‬                        ‫כביש מאספלט‪ ,‬הוצב מעקה לאורך הדרך מהצריפים‬
‫מלב"ן נכתב שהוצאות המפעל הלכו וגדלו והגירעון‬                       ‫אל המפעל‪ ,‬מעקה נוסף הוביל למעבר חצייה בכניסה‬
‫תפח משנה לשנה‪ .‬פעולות שונות ננקטו בניסיון להציל‬                    ‫לגדרה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בתחילת שנות השישים‪ ,‬הוצב שם‬
‫את המפעל‪ :‬נבדקה אפשרות לייצור סחורות אחרות או‬                      ‫רמזור מיוחד לעיוורים‪ .‬הרמזור כלל פנס כתום בלבד‬
‫להכשרת העובדים למקצועות חדשים‪ ,‬אך מגבלותיהם‬                        ‫שהבהב ברציפות‪ .‬כל אחד מהעיוורים קיבל מפתח‬
                                                                   ‫שבאמצעותו החליף את האור לאדום ועצר את התנועה‪,‬‬
                                 ‫של העיוורים לא אפשרו זאת‪.‬‬
                                                                                       ‫הרמזור זמזם והודיע מתי אפשר לעבור‪.‬‬
    ‫תושבי הכפר סיפרו כי היו מודעים‬
    ‫להצלחות המפעל וטענו שקופחו מן‬                                  ‫המפעל שהוקם בכפר העיוורים היה ניסיון ראשון מסוגו‬
    ‫ההתחלה‪ .‬לטענתם‪ ,‬הם עבדו קשה ולא‬                                ‫לבסס יישוב שלם של עיוורים על יגיע כפיהם ולרכז‬
    ‫תוגמלו בהתאם‪ .‬בשנים הראשונות‬                                   ‫בו שירותים קהילתיים‪ .‬מאחר שהעובדים היו עיוורים‪,‬‬
    ‫להקמת המפעל‪ ,‬כשבארץ שרר‬                                        ‫היה צורך במדריך בכל מחלקה שיפעל בצמוד להם‪.‬‬
    ‫מחסור כלכלי‪ ,‬לא היה קשה לשווק‬                                  ‫בהתחלה הובאו מדריכים מחוץ לכפר‪ ,‬אחר כך נבחרו‬
    ‫את התוצרת במחיר מתקבל על הדעת‪.‬‬                                 ‫מדריכים גם מבין עובדים שהיו כבדי ראייה‪ .‬תפקידו של‬
                                                                   ‫המדריך היה לספק את חומרי הגלם‪ ,‬להשגיח על ביצוע‬
‫העובדים הסוציאליים של מלב"ן ניהלו משא ומתן עם‬
‫כל אחד מהעובדים בניסיון לשכנעו לעזוב את המפעל‬                              ‫העבודה ולרשום את ההספק היומי של כל עובד‪.‬‬
‫בתמורה למענק פיצויים‪ 17 .‬עובדים בחרו בפתרון זה‬
‫ועזבו עם משפחותיהם את הכפר‪ .‬שעות העבודה של‬                         ‫חלק מן המועסקים הועסקו על בסיס יומי ואחרים‬
‫הפועלים‪ ,‬הייצור והתקנים של המפקחים ושל מנהלי‬                       ‫בקבלנות‪ .‬היו שלקחו עבודה הביתה כדי להרוויח שעות‬
‫החשבונות צומצמו‪ .‬היקף פעילותו של המפעל הלך‬                         ‫נוספות‪ .‬רק נשים בודדות‪ ,‬בעלות משפחה גדולה‪ ,‬זכו‬
‫והצטמצם‪ .‬בשנת ‪ 1960‬הועסקו בו ‪ 66‬עובדים‪ ,‬ובשנת‬                      ‫לקבל עבודה במפעל‪ .‬הן הועסקו במלאכות שהגברים‬
‫‪ 1967‬נותרו רק חמישים‪ .‬בתחילת שנה זו‪ ,‬הודיעה הנהלת‬                  ‫העיוורים לא יכלו לבצע‪ ,‬כגון תפירה וניקוי המפעל‪.‬‬
                                                                   ‫שאר הנשים עבדו‪ ,‬נוסף על עבודתן במשק הבית‪,‬‬
     ‫מלב"ן כי החליטה סופית להסתלק מניהול המפעל‪.‬‬                    ‫בעבודות חקלאיות ובמשקי בית מחוץ לכפר‪ .‬משרד‬
                                                                   ‫הסעד טיפל בארגון מכירת תוצרתם של כל מפעלי‬
                                        ‫איך מגיעים לכפר?‬           ‫העיוורים בארץ‪ ,‬בכללם המפעל בכפר אוריאל‪ ,‬והקונים‬
                                                                   ‫העיקריים היו הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון‪ .‬בשנת‬
‫מתקדמים מזרחה ברחוב פייבל (המשך של רחוב‬                            ‫‪ ,1951‬דיווחה הנהלת מלב"ן כי המפעל הוקם והניסיון‬
                                      ‫הבילויים)‪ .‬ברחוב פינס‬        ‫הצליח‪ .‬העיוורים תושבי הכפר עובדים ומייצרים תוצרת‬
                                      ‫פונים לכיוון צפון (הליכה‬     ‫משובחת אשר אינה נופלת בטיבה ואינה עולה במחירה‬
                                      ‫של כחמש דקות) עד‬
                                      ‫רחוב וייצמן‪ .‬בוויצמן‬            ‫על התוצרת המקבילה הנעשית על די אנשים רואים‪.‬‬
                                      ‫הולכים מזרחה עד מקלט‬
                                      ‫הסמוך לגינה ציבורית‬          ‫שנה וחצי לאחר הקמתו‪ ,‬נראה היה כי הכפר כבר‬
                                      ‫ופונים לרחוב יששכר‪.‬‬          ‫אינו בגדר ניסיון התיישבותי‪ .‬התושבים היו לעובדים‬
                                      ‫בכל הרחובות הסמוכים‬          ‫עצמאים המתפרנסים בכבוד‪ ,‬היו שהצליחו אף לחסוך‬
                                      ‫בתים בעלי קומה אחת‬           ‫והשקיעו את כספם בשיפור צריפי מגוריהם וברכישת‬
                                      ‫צמודי קרקע‪ .‬הגעתם‬            ‫מכשירי בית‪ .‬עם זאת‪ ,‬סבלו תושבי הכפר משרפות‬
                                                   ‫לכפר העיוורים!‬  ‫חוזרות ונשנות שנגרמו בעת בישול‪ ,‬במיוחד במקרים‬
                                                                   ‫שבהם שני בני הזוג היו עיוורים‪ .‬בתחילת שנת ‪,1953‬‬
‫דוד סילוואני‪ ,‬מציג את כלי העבודה שבהם‬                              ‫נפגשו נציגי הכפר עם שרת העבודה דאז‪ ,‬גולדה‬
                                                                   ‫מאירסון‪ ,‬ודרשו כי יבנו להם בתי קבע מלבנים‪ .‬משזה‬
‫השתמש להכנת המטאטאים (צילום‪ :‬מוריה צור)‬                            ‫לא קרה‪ ,‬יצאו התושבים להפגין בירושלים‪ ,‬אולם גם זה‬
                                                                   ‫לא עזר‪ .‬כעסם של התושבים החריף‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
                                                                   ‫סוכם שייבנו בתי אבן‪ ,‬אך דרישת התושבים להוזלת‬

                                                                                                            ‫מחיר הדירה לא נענתה‪.‬‬

                                                                   ‫‪30‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35