Page 30 - על״ה 15
P. 30
תושבי הכפר סיפרו כי היו מודעים להצלחות המפעל לא היו עיוורים מלידה ,אלא התעוורו כתוצאה ממחלות
וטענו שקופחו מן ההתחלה .לטענתם ,הם עבדו קשה ומתאונות שונות .בתחילה כונה המקום כפר העיוורים
ולא תוגמלו בהתאם .בשנים הראשונות להקמת המפעל, או שיכון העיוורים .התושבים הרגישו ששמות אלו
כשבארץ שרר מחסור כלכלי ,לא היה קשה לשווק מדגישים את מוגבלותם ,ולכן שונה השם לכפר אוריאל,
את התוצרת במחיר מתקבל על הדעת .כמו כן ,נהנו
המפעלים מהקלות מסוימות במיסים ומפטור ממכס שם שסימל את מה שהיה חסר לתושביו :אור מהאל.
על חומרי גלם ,אך הקלות אלו בוטלו במשך הזמן.
בנוסף ,הפסיקו הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון את עם העלייה לקרקע ,נבנתה תשתית בהתאמה לצרכים
התקשרותם עם המפעל .בו בזמן הופיעו בשוק החופשי של תושבי הכפר .בעוד שתושבי שכונות אחרות
מוצרים חדשים וזולים שיוצרו במפעלים ממוכנים. בגדרה נאלצו להסתפק בדרכי עפר ,נסלל בכפר אוריאל
העיוורים התקשו להתחרות במפעלים אלו .בדוח של כביש מאספלט ,הוצב מעקה לאורך הדרך מהצריפים
מלב"ן נכתב שהוצאות המפעל הלכו וגדלו והגירעון אל המפעל ,מעקה נוסף הוביל למעבר חצייה בכניסה
תפח משנה לשנה .פעולות שונות ננקטו בניסיון להציל לגדרה .מאוחר יותר ,בתחילת שנות השישים ,הוצב שם
את המפעל :נבדקה אפשרות לייצור סחורות אחרות או רמזור מיוחד לעיוורים .הרמזור כלל פנס כתום בלבד
להכשרת העובדים למקצועות חדשים ,אך מגבלותיהם שהבהב ברציפות .כל אחד מהעיוורים קיבל מפתח
שבאמצעותו החליף את האור לאדום ועצר את התנועה,
של העיוורים לא אפשרו זאת.
הרמזור זמזם והודיע מתי אפשר לעבור.
תושבי הכפר סיפרו כי היו מודעים
להצלחות המפעל וטענו שקופחו מן המפעל שהוקם בכפר העיוורים היה ניסיון ראשון מסוגו
ההתחלה .לטענתם ,הם עבדו קשה ולא לבסס יישוב שלם של עיוורים על יגיע כפיהם ולרכז
תוגמלו בהתאם .בשנים הראשונות בו שירותים קהילתיים .מאחר שהעובדים היו עיוורים,
להקמת המפעל ,כשבארץ שרר היה צורך במדריך בכל מחלקה שיפעל בצמוד להם.
מחסור כלכלי ,לא היה קשה לשווק בהתחלה הובאו מדריכים מחוץ לכפר ,אחר כך נבחרו
את התוצרת במחיר מתקבל על הדעת. מדריכים גם מבין עובדים שהיו כבדי ראייה .תפקידו של
המדריך היה לספק את חומרי הגלם ,להשגיח על ביצוע
העובדים הסוציאליים של מלב"ן ניהלו משא ומתן עם
כל אחד מהעובדים בניסיון לשכנעו לעזוב את המפעל העבודה ולרשום את ההספק היומי של כל עובד.
בתמורה למענק פיצויים 17 .עובדים בחרו בפתרון זה
ועזבו עם משפחותיהם את הכפר .שעות העבודה של חלק מן המועסקים הועסקו על בסיס יומי ואחרים
הפועלים ,הייצור והתקנים של המפקחים ושל מנהלי בקבלנות .היו שלקחו עבודה הביתה כדי להרוויח שעות
החשבונות צומצמו .היקף פעילותו של המפעל הלך נוספות .רק נשים בודדות ,בעלות משפחה גדולה ,זכו
והצטמצם .בשנת 1960הועסקו בו 66עובדים ,ובשנת לקבל עבודה במפעל .הן הועסקו במלאכות שהגברים
1967נותרו רק חמישים .בתחילת שנה זו ,הודיעה הנהלת העיוורים לא יכלו לבצע ,כגון תפירה וניקוי המפעל.
שאר הנשים עבדו ,נוסף על עבודתן במשק הבית,
מלב"ן כי החליטה סופית להסתלק מניהול המפעל. בעבודות חקלאיות ובמשקי בית מחוץ לכפר .משרד
הסעד טיפל בארגון מכירת תוצרתם של כל מפעלי
איך מגיעים לכפר? העיוורים בארץ ,בכללם המפעל בכפר אוריאל ,והקונים
העיקריים היו הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון .בשנת
מתקדמים מזרחה ברחוב פייבל (המשך של רחוב ,1951דיווחה הנהלת מלב"ן כי המפעל הוקם והניסיון
הבילויים) .ברחוב פינס הצליח .העיוורים תושבי הכפר עובדים ומייצרים תוצרת
פונים לכיוון צפון (הליכה משובחת אשר אינה נופלת בטיבה ואינה עולה במחירה
של כחמש דקות) עד
רחוב וייצמן .בוויצמן על התוצרת המקבילה הנעשית על די אנשים רואים.
הולכים מזרחה עד מקלט
הסמוך לגינה ציבורית שנה וחצי לאחר הקמתו ,נראה היה כי הכפר כבר
ופונים לרחוב יששכר. אינו בגדר ניסיון התיישבותי .התושבים היו לעובדים
בכל הרחובות הסמוכים עצמאים המתפרנסים בכבוד ,היו שהצליחו אף לחסוך
בתים בעלי קומה אחת והשקיעו את כספם בשיפור צריפי מגוריהם וברכישת
צמודי קרקע .הגעתם מכשירי בית .עם זאת ,סבלו תושבי הכפר משרפות
לכפר העיוורים! חוזרות ונשנות שנגרמו בעת בישול ,במיוחד במקרים
שבהם שני בני הזוג היו עיוורים .בתחילת שנת ,1953
דוד סילוואני ,מציג את כלי העבודה שבהם נפגשו נציגי הכפר עם שרת העבודה דאז ,גולדה
מאירסון ,ודרשו כי יבנו להם בתי קבע מלבנים .משזה
השתמש להכנת המטאטאים (צילום :מוריה צור) לא קרה ,יצאו התושבים להפגין בירושלים ,אולם גם זה
לא עזר .כעסם של התושבים החריף .בסופו של דבר,
סוכם שייבנו בתי אבן ,אך דרישת התושבים להוזלת
מחיר הדירה לא נענתה.
30