Page 37 - חוברת על״ה 16
P. 37

‫סיפורה של‬                                                ‫מורשת משטרת ישראל‬
  ‫מצדית בדרך‬
‫מיפו לירושלים‬

                   ‫רב נגד אליעזר מגידיש*‬
            ‫ורב סמלת בכירה פרי משה**‬

‫כרכרה בשער הגיא‪ ,‬ראשית המאה העשרים‪.‬‬                                    ‫אחת הדרכים העתיקות בארץ‬
‫מתוך‪ :‬ארכיון בית מורשת משטרת ישראל‬                                     ‫ישראל היא‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬הדרך‬
                                                                       ‫שמובילה מיפו לירושלים‪ .‬ביפו‬
‫על הדרך מיפו לירושלים ומטילות את חתתן על עוברי‬                         ‫יש נמל‪ ,‬אנחנו יודעים כי כבר‬
‫האורח‪ .‬הוא החליט לטפל בכך‪ .‬תחילה‪ ,‬יצא למאבק‬                            ‫בתקופתו של שלמה המלך הוא‬
‫בחמולות הערביות ששודדי הדרכים יצאו מהן‪ .‬במקביל‪,‬‬                        ‫הוביל ארזי לבנון מיפו לירושלים‬
‫יזם את חיזוק השמירה לאורך הדרך‪ .‬בפקודתו‪ ,‬הוקמו‬                         ‫לשם בניית בית המקדש‪ .‬ברבות‬
‫‪ 17‬מצדיות בין ירושלים ליפו בשנת ‪ .1860‬את המצדיות‬                       ‫השנים‪ ,‬השתמשו כולם בדרך‬
‫איישו דרך קבע ‪ 600‬פרשים חמושים‪ .‬הפרשים כונו‬
‫בשם "באשי באזוק"‪ ,‬ביטוי שמשמעותו "חסר ראש"‪.‬‬                                                                   ‫זאת‪.‬‬
‫כוונת הכינוי הייתה שלא היה להם אדון‪ ,‬כלומר‪ :‬הם‬
‫היו כפופים ישירות למושל‪ .‬הם גויסו מקרב אוכלוסייה‬              ‫האימפריה העות'מאנית שלטה בארץ ישראל במשך‬
‫מקומית והיו הכוח שהגן על הדרך‪ .‬שכרם של הבאשי‬                  ‫‪ 400‬שנה‪ .‬בשנות שלטונה‪ ,‬היה השלטון לעיתים‬
‫בוזוק היה נמוך ותנאי העסקתם לא היו טובים‪ .‬הם נהגו‬             ‫רופף ולעיתים תקיף‪ .‬בשלהי התקופה‪ ,‬הוכפפה הארץ‬
‫לקבל שוחד מהאנשים שעליהם היו אמורים להגן או‬                   ‫ליחידות מנהליות‪ ,‬אזוריות שבסיסן מחוץ לארץ ישראל‪.‬‬
‫לסחוט אותם‪ .‬סוראיה פאשה קבע מערכת מסודרת‬                      ‫במשך תשע שנים (מ‪ 1831-‬ועד ‪ ,)1840‬הייתה ארץ‬
‫לחלוקת השלל בין הבאשי בוזוק ובכך שיפר את תנאי‬                 ‫ישראל כבושה בידי מוחמד עלי המצרי‪ ,‬עד שהמעצמות‬
‫שירותם ורכש את אמונם‪ .‬מהלך זה הוביל לתבוסתן‬                   ‫האירופאיות התערבו והצילו את האימפריה העות'מאנית‬
‫של רוב החמולות האלימות באזור ירושלים ולהגליית‬                 ‫מידיו‪ .‬בתמורה‪ ,‬תבעו המעצמות תביעות בתחומים‬
                                                              ‫שונים‪ ,‬כגון‪ :‬יחס מיוחד לאזרחים אירופאיים‪ ,‬יחס מיוחד‬
                                    ‫ראשיהן לרודוס ולקפריסין‪.‬‬  ‫לעיר ירושלים ובעיקר לצליינים שמגיעים אליה וכן‬
                                                              ‫מתן אפשרות לרכישת קרקעות ברובע הנוצרי בעיר‬
‫אומנם ריסון החמולות הגדולות השקיט אותן לזמן מה‪,‬‬
‫אך שודדי דרכים המשיכו לפעול כמוקד עברייני בדרך‬                                                                            ‫העתיקה‪.‬‬
‫שבין יפו לירושלים‪ .‬הדרך המוזנחת וכנופיות השודדים‬
‫המזדמנות שפעלו בה גרמו לכך שהדרך הייתה לרוב‬                   ‫בשנת ‪ ,1857‬מונה סוראיה פאשה למושל מחוז (סנג'ק)‬
                                                              ‫ירושלים‪ .‬הוא נמנה על המושלים התקיפים‪ ,‬ואחד‬
                                                              ‫הדברים הראשונים שגילה הוא שכנופיות שונות שולטות‬

 ‫*רב נגד אליעזר מגידיש משרת זה ‪ 42‬שנה במשטרת ישראל כחבלן משטרה ובארבע השנים האחרונות כמדריך בכיר בבית‬
 ‫המורשת של משטרת ישראל‪ .‬בין היתר‪ ,‬משמש מורה דרך בכיר‪ .‬מומחה בתחום פעילות משטרת ישראל במלחמת חרבות‬

                                                                                                              ‫ברזל‪ .‬מתגורר במרכז הארץ‪ ,‬סבא לנכדים‪.‬‬

 ‫**רב סמלת בכירה פרי משה משרתת כ‪ 25-‬שנה במשטרת ישראל‪ .‬החלה את שירותה כלוחמת במחזור השני במשמר‬
 ‫הגבול בירושלים ושירתה כלוחמת במשך קרוב לעשור‪ .‬ב‪ 14-‬השנים שלאחר מכן‪ ,‬שירתה כמפקדת של שוטרי שטח‪ ,‬ולפני‬

                                                                 ‫כשנתיים החלה את תפקידה כמדריכה בבית המורשת של משטרת ישראל‪.‬‬

‫‪37‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42