Page 61 - חוברת על״ה 16
P. 61

‫בצבא ישראל והם שאפשרו את עמידת הלוחמים איתן‬                                  ‫הראשונה התרחשה מול בן הדד‬
‫מול האויב הארמי‪ .‬במעשה הקרבה עצמית‪ ,‬הביא אחאב‬                                ‫מלך ארם‪ ,‬ובה נאלץ אחאב להילחם‬
‫להתגשמות חלקה השני והחיובי של נבואת מיכיהו על‬                                ‫בעוד ‪ 32‬מלכים גרורים (ואסלים)‬
‫צבא ישראל‪ָ " :‬יׁשּובּו ִאיׁש ְל ֵביתֹו ְבּ ָ ׁשלֹום" (מלכים א‪ ,‬כב‪ ,‬יז)‪.‬‬      ‫של מלך ארם שצרו על בירת‬
                                                                             ‫ישראל (העיר שומרון)‪ .‬כבר בקרב‬
‫סיפור מותו של אחאב הוא מפתיע ומעורר התפעלות‪,‬‬                                 ‫זה‪ ,‬ניכר עוז רוחו של אחאב‪ .‬הוא‬
‫במיוחד נוכח דמותו השלילית שזכתה לביקורת קשה‬                                  ‫ניצל שעת כושר כאשר המלכים‬
‫מפי נביאי ישראל‪ .‬מכאן עוצמתו של אחאב‪ .‬הרי‬                                    ‫חגגו את ניצחונם הקרב וכנראה‬
‫אחאב עשה הרע בעיני האל יותר מכל המלכים שהיו‬                                  ‫שתו קצת יותר מדי יין (בסיפור‬
‫לפניו‪ .‬בימיו נבנתה העיר הכנענית יריחו‪ ,‬שאותה קילל‬                            ‫זה‪ ,‬נאמר הפתגם המפורסם‬
‫יהושע בן נון‪ ,‬בימיו נהייתה עבודת הבעל לנפוצה‪,‬‬                                ‫"אל יתהלל חוגר כמפתח") ויצא‬
‫ועלילותיו של אליהו הנביא‪ ,‬שפעל כנגד מעשי אחאב‪,‬‬                               ‫להסתערות בראש ‪ 232‬פרשים‬
‫הן מהמפורסמות שבמקרא‪ .‬אך למרות כל מה שנכתב‬                                   ‫ונחל ניצחון מזהיר מול כוח צבאי‬
‫בגנותו‪ ,‬היה אחאב מנהיג ולוחם שלא נטש את המערכה‪,‬‬
‫ובזכותו שב העם בשלום לביתו‪ .‬נראה שהניגודיות בין‬                                         ‫עדיף משמעותית‬
‫דמותו השלילית מאוד לבין התנהגותו המופתית בקרב‬
‫היא שמעבירה מסר ערכי ודוגמה להתנהגות מופתית גם‬                           ‫כאמור‪ ,‬הרקע לסיפור מותו של אחאב הוא רצונו של‬
                                                                         ‫אחאב לצאת לקרב מול הארמים כדי להשיב את ערי‬
                          ‫ללוחמי ישראל היוצאים אל הקרב‪.‬‬                  ‫הגלעד לידי ישראל‪ .‬הנביא מיכיהו התנבא על מותו‬
                                                                         ‫של אחאב בקרב‪ ,‬ומנגד על שובם בשלום של ישראל‬
‫גם חכמי ישראל העריכו את מעשהו האחרון של אחאב‪,‬‬                            ‫מהקרב‪ .‬אחאב לא היה מרוצה מהנבואה ופקד לאסור‬
‫ויש לו התייחסויות רבות בספרות חז"ל‪ .‬בין השאר‪,‬‬                            ‫את הנביא עד תום הקרב במטרה לראות אם נבואתו‬
‫מצוין כי זכה לחיי העולם הבא‪ ,‬למרות שחז"ל הגדירו‬                          ‫נבואת אמת היא‪ .‬בהמשך‪ ,‬כשאחאב יצא לקרב ונפגע‬
‫אותו כאחד משני מלכי ישראל הקשים ביותר (השני הוא‬                          ‫מחץ תועה של האויב‪ ,‬נראה שהתנבאותו של הנביא‬
‫ירבעם) שאינם ראויים לעולם הבא (ראו‪ :‬מועד קטן כח‬                          ‫מיכיהו הייתה אמת וכי התגשמות המשך דבריו של‬
‫ע"ב; סנהדרין פ"י סוף ה"ב; במדבר רבה נשא‪ ,‬יד‪ ,‬ועוד)‪.‬‬                      ‫הנביא תלויה במעשיו של אחאב‪ :‬אם ייטוש את הקרב‬
                                                                         ‫ויפנה לקבל טיפול רפואי שיעצור את הדימום או ימשיך‬
    ‫לפי הנתונים שבידינו‪ ,‬אפשר לומר‬                                       ‫להילחם‪ .‬להלן קטע מתיאור מותו של אחאב בספר‬
    ‫שאחאב מלך ישראל היה איש צבא‬
    ‫אמיץ ונועז‪ .‬מנגד‪ ,‬ידועה הביקורת‬                                                                                                    ‫מלכים‪:‬‬
    ‫הקשה שזכה לה מאליהו הנביא על‬
    ‫פרשת השחיתות של הוצאת נבות‬                                                                  ‫" ְו ִאיׁש ָמַׁשְך ַּב ֶּקֶׁשת ְל ֻתּמֹו (חייל ארמי)‬
    ‫היזרעאלי להורג לאחר שהופלל‬
    ‫בטענות שקר בידי אשתו של‬                                              ‫ַו ַּיֶּכה ֶאת ֶמ ֶלְך ִיְׂש ָר ֵאל ֵּבין ַה ְּד ָב ִקים ּו ֵבין ַהׁ ִּש ְר ָין (בין חיבורי‬
    ‫אחאב (המלכה איזבל) במטרה‬                                                                                                        ‫השריון)…‬
    ‫לרשת את חלקת שדהו (סיפור‬
    ‫זה הוא המקור למשפט המפורסם‬                                                                   ‫ְו ַה ֶ ּמ ֶלְך ָה ָיה ָמ ֳע ָמד ַבּ ֶמּ ְר ָכּ ָבה נֹ ַכח ֲא ָרם‬

             ‫"הרצחת וגם ירשת")‬                                           ‫ַו ָ ּי ָמת ָבּ ֶע ֶרב ַו ִ ּי ֶצק ַדּם ַה ַמּ ָכּה ֶאל ֵחיק ָה ָר ֶכב" (מלכים א‪,‬‬
                                                                                                                                 ‫כב‪ ,‬לד‪-‬לה)‪.‬‬
‫עמידתו האיתנה של אחאב מול האויב בהקרבה עצמית‪,‬‬
‫כשטובת הכלל גוברת על טובת היחיד במערכה‪ ,‬היא‬                              ‫מהסיפור נראה במפתיע שאחאב לא נרתע מהמוות‪ .‬על‬
‫מסר ערכי לכל לוחם‪ .‬אפילו מלך רשע‪ ,‬שחטא והחטיא‪,‬‬                           ‫אף שאפשרות דימומו למוות בקרב מתממשת‪ ,‬אחאב‬
‫לא ברח ולא נטש את המערכה כדי לדאוג לטובתו‬                                ‫בוחר להישאר במערכה עד תומה‪ .‬מעשה זה של אחאב‪,‬‬
‫העצמית‪ ,‬אלא נשאר מעומד במרכבה‪ ,‬ובכך זכה להציל‬                            ‫החלטתו להישאר מעומד מבלי להיסוג‪ ,‬הוא שהביא‬
‫את עם ישראל בקרב ואף לשנות את גזרת הנבואה עליו‪.‬‬                          ‫למותו במרכבה בקרב‪ .‬בהחלטה זו‪ ,‬חרץ אחאב את‬
                                                                         ‫גורלו במו ידיו ואפשר את התגשמות חלקה הראשון‬
‫יהיו דברים אלו לעילוי נשמת חברנו בכור סויד‪ ,‬מורה‬                         ‫של נבואת הנביא מיכיהו‪ .‬אך מאמציו לעמוד איתן‬
‫לשל"ח (בעברו)‪ ,‬שנפל בדרכו לסייע לחבריו מכיתת‬                             ‫במערכה למרות מצבו הקשה ולהיות " ָמ ֳע ָמד ַבּ ֶמּ ְר ָכּ ָבה‬
                                                                         ‫ֹנ ַכח ֲא ָרם" עד הערב‪ ,‬הם שהצליחו למנוע מנוסת בהלה‬
       ‫הכוננות של שלומית שיצאו לסייע ליישוב השכן‪.‬‬

‫‪61‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66