Page 10 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023

הקדמה
בחיבור זה אעסוק באנומליה של ישראל כמדינת לאום דמוקרטית. לצורך זה אזדקק להגותו של אוטו וינינגר, שאמנם התייחסתי אליה בספרי מדינת הלא לאום, הרהורים על לאומיות ועל דמוקרטיה,1 אך כאן ארחיב את היריעה ואתייחס להגותו בהשוואה נקודתית ובהקשר תרבותי, לזו של לודוויג ויטגנשטיין. התזה שפיתח אוטו וינינגר בספרו הידוע מין ואופי – מחקר עקרוני עוסקת במהות היהדות, ובניצחונה הצפוי להערכתו על הציונות המדינית של בנימין זאב הרצל. וינינגר התייחס ליהדות כאידיאה אפלטונית, ככיוון רוחני ולא כגזע. הוא חזה את כישלונה של הציונות, ולתחזית זו עניין גם
היום, ביחס למדינת ישראל. חיבורי זה מצביע על התפיסה הא־פוליטית מדינית של היהדות, שהייתה חסרת כלים להקמתה של מדינה מודרנית, כל שכן – דמוקרטית. המהפכה הציונית שיצאה כנגד היהדות, הפכה למעשה, לפחות מאז הקמת המדינה, למהפכה ריאקציונית שהאידיאה שלה נוגדת את צמיחתה של לאומיות טריטוריאלית מקומית.
ישראל איננה בגדר רפובליקה של קולקטיב ישראלי, כך גם איננה מדינת כלל אזרחיה. דברים נחרצים על הקמת המדינה מבחינת היהדות כותב גרשון ויילר, בספרו הידוע תיאוקרטיה יהודית, שבו הוא מהרהר ומערער על האפשרות של פשרה בין הדת היהודית לבין המדינה, ותוהה האם
מדינה יהודית אפשרית בכלל, אף שבהלכה היהודית אין מקום למושג של אומה חופשית וריבונית?2 שאלת היחס למודל המערבי – שהוא לא רק דמוקרטי – ליברלי אלא גם מושתת על לאומיות פוליטית אזרחית – רלוונטית כיום לישראל כמדינה בעלת תפיסה אתנית לאומית, אשר מוגדרת גם
כאתנוקרטיה.3 זו משקפת סגירות יהודית, ובהיבט הפסיכולוגי שלה עוסק המאמר. בנקודה זו ראוי לציין את ביקורת יוסף אגסי על המשטר בישראל. אגסי סבור שישראל, מעצם היותה חסרת חוקה,4 איננה מדינת חוק ואין בה שלטון החוק. הוא מגדיר אותה כ”מדינת הסדר” ומסביר ש”ההסדר הוא תולדה של מאבק במערכת החוקים כושלת תוך זלזול בחוק משום שהוא כושל”.5 על כך הוא מוסיף כי גם לו הייתה חוקה כתובה לישראל, היא הייתה נותרת חסרת תוקף מפני ש”ההנהגה המדינית והציבורית תמשיך לעקוף אותה בעזרת הסדרים, כפי שנעשה עד היום. הנזק הלאומי היה גדול עוד יותר ממה שנגרם במצב הקיים משום שהמשך עקיפת החוק, במקרה של הימצאות חוקה, עלול
לגרום לאובדן תקווה”.6
במדינת חוק מתקיימים רובדי חוק שונים היורדים בסדר היררכי – חוקה, חוקי יסוד, חוקי פרלמנט, חוקי עזר, צווים אדמיניסטרטיביים. “הסמכות החוקית העליונה ביותר מאצילה סמכות לחוקים, ואלו נותנים תוקף לחוקי העזר וכך הלאה
1 יצא לאור בשנת 2019. 2 גרשון ויילר, תיאוקרטיה יהודית, ספרית אופקים, עם עובד, 1976, עמ’ 287. 3 כטענת הגיאוגרף הפוליטי אורן יפתחאל וחוקר מדע המדינה אסעד גאנם. 4 ראוי לציין שהכרזת העצמאות חסרת מעמד תחוקתי, כפי שקבע השופט אולשן בבג”ץ ,7/48 בתגובה לעתירה לביטול חוקים הסותרים את הכרזת העצמאות, ראו: משה הנגבי, מעל לחוק, משבר שלטון החוק בישראל, 1987, הוצאת עם עובד, עמ׳27. 5 יוסף אגסי, “מחוק השבות עד חוק הלאום: ישראל כמדינת הסדר”, מתוך, עפרה ישועה ליית (עורכת), מלכוד הלאום –מדינת ישראל נגד הישראלים, אסופת מאמרים מוגשת מטעם חברי עמותת אני ישראלי מיסודו של עוזי אורנן, 2022 הוצאת נובמבר, עמ’ 43. 6 שם, שם.
10