Page 35 - מוינינגר ועד אורנן-יוסי גלבוע 2023
P. 35
ההצהרה על זהות פלסטינית היו 2006 – 11%, 2008 – 27%, 2016 – 24.5%. חלקם הגדול של הנשאלים (אך לא רובם המוחלט) הצהירו על זהות ערבית: 2006 – 41%, 2008 – 53% , 2016 – 24%. אחת ממסקנות המחבר היא שיש הבדלים דוריים לגבי היחס לזהות הישראלית בקרב האזרחים הערבים: צעירים ובני דור הביניים מרגישים רחוקים יותר מהזהות הישראלית מאשר מבוגרים. הבדל זה תקף בקרב מוסלמים ונוצרים.169 לנוכח דיון כמותי זה יש לעמוד על היבטים פסיכולוגיים של האופי הלאומי היהודי. בספרו הראש היהודי, איך הוא עובד וכיצד הוא מעצב אותנו, מתייחס אלון גרטש למדינת ישראל כ”תינוק זקן”, אשר “מצד אחד, ישראל מגלמת את המשכיות ההיסטוריה היהודית... מן הצד האחר, הציונות מרדה בהיסטוריה הזאת עצמה ופסלה את הפסיכולוגיה הגלותית שיצרה”.170 מדובר בתפיסות עצמיות מורכבות ולעיתים גם סותרות. ה”חילוניות” הישראלית היא ברובה חלולה באשר 80% מהיהודים בישראל המגדירים עצמם “חילונים” מאמינים באלוהים.171 ולא זו בלבד – סקר מקיף משנת 2009 מצא ש־70 אחוזים מהם מאמינים שהיהודים הם “העם הנבחר”; “אבל אם מגרדים קצת את הציפוי, או מקשיבים לשיחות אחרות בין ישראלים, שומעים אותם מכפישים – את עצמם או כישראלים אחרים – כגסי רוח, מגעילים שקרנים, רמאים חפיפניקים”.172 בעיית היסוד היא הקונפליקט הפסיכולוגי הפנימי:
“אבל כמו הנרקיסיזם היהודי הישן, בדחף ההצטיינות של הציונים המוקדמים היה נופך חזק של פיצוי. מבחינה פסיכולוגית, בחתירתם ליצור מדינה יהודית הם שאפו לשנות לא רק את עולמם החיצוני, אלא גם את מציאותם הפנימית. מבחינה רגשית הם לא רצו אלא להימלט מן הדימוי העצמי של היהודי הגלותי הירא והחושש, שאותו הפנימו במהלך שנותיהם המעצבות בארצות מוצאם האירופאיות. הדחף
שלהם היה כה חזק עד שהם בחרו להתעלם מן המכשולים שהציבה המציאות בשטח”.173 הזלזול הבסיסי בסמכות (ההכרחית לתפקודו של המשטר בדמוקרטיה), “מקורו אולי בחשדנות הלגיטימית של העם הנרדף כלפי ממשלות הגולה, שלא אפשר לסמוך על קבלת הגנה מהן... ואולם בנרטיב הציוני הוא התחבר אל הרעיון האקטיבי, האגרסיבי יותר, של היהודי החדש... ואולם ההיבט הנרקסיסטי המרכזי בהתנגדות זאת לסמכות מקורו ביוהרה הדפנסיבית של המרכזיות, והעליונות
כביכול של העצמי הישראלי”.174
במקום סיכום
ישראל תוארה עוד בספרי הקודם – מדינת הלא לאום, הרהורים על לאומיות ודמוקרטיה בישראל, כמדינה הלוקה הן מבחינת היותה מדינת לאום, הן מבחינת היותה מדינה דמוקרטית ליברלית. מול חולשת האזרחות ניצבת הלאומיות האתנית כאידיאולוגיה שעיצבה את היישוב המאורגן והולידה
מדינה המתנהלת בפועל כאתנוקרטיה.
169 שם, עמ’ 6. 170 הוצאת דביר, 2014, עמ’ 22 171 שם, עמ’ 52. 172 שם, עמ’ 186. 173 שם, עמ’ 63 174 שם, 76.
35
